אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו

מתוך-->כדאי לדעת-->אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו

מדוע אנו נמשכים למתוק? האם מדובר בהרגל רע? התמכרות? או שאולי התשובה טמונה בפיזיולוגיה שלנו?

המשיכה למתוק הנה מולדת. תינוק בן יומו, באופן אינסטינקטיבי לחלוטין, מראה העדפה ברורה לחלב האם המתוק על פני משקאות אחרים שאינם מתוקים. הסיבה לכך אבולוציונית: מזון מתוק מכיל סוכר וסוכר מהווה מקור לאנרגיה זמינה, כך שמבחינה השרדותית, המשיכה למזון מתוק תבטיח אספקת קלוריות, שבימי קדם לא הייתה בזמינות גבוהה כמו היום.

מעבר לכך קיימת הסיבה ההתנהגותית: יניקת החלב משד אימו אינה מספקת רק את צרכי הגדילה של התינוק, אלא גם את צרכיו הרגשיים. היניקה, ובהמשך האכילה, מהווה מקור להרגעה ולנחמה. מכיוון שחלב האם מתוק ושמנוני, לומד התינוק את הקשר שבין מזונות מתוקים ועשירים בשומן לבין הרגעה ונחמה.

מטעמי נוחות ההורים נוטים לעודד את המשיכה הזו כבר מהחודשים הראשונים. הם ממתיקים מאכלים כדי שהתינוק יקבל אותם יותר טוב, ובגיל מאוחר יותר מתגמלים את הילד על ידי מתן ממתק בתור פרס על התנהגות טובה או לצורך פיצוי והרגעה כשהילד בוכה.

בשלב הזה מתפתח ההרגל ותפקידו של המזון המתוק כמפצה וכמרגיע מתקבע בצורה שקשה מאד לנתק.

אנשים רבים פונים למתוק כדי להרגיע את הצורך ל"משהו" (שבדרך כלל הוא תוצאה של מתח או לחץ) וגם כדי לקבל אנרגיה מיידית. אולם, הפתרון המהיר ביותר אינו תמיד האידיאלי. באותה מהירות שרמת הסוכר בדם עולה, כך היא יורדת, מה שגורם לצורך נוסף במזון המתוק וחוזר חלילה.

האפקט המרגיע של הסוכר נעשה במנגנון פיזיולוגי מוכר. עליה של רמת הסוכר בדם מעלה את רמת האינסולין וזה בתורו גורם לעליה של רמת הסרוטונין במח. סרוטונין הוא נוירוטרנסמיטור (=מעביר עצב), שתורם לתחושת הרוגע והשובע. מכאן, שירידה ברמת הסרוטונין במוח עשויה לגרום לנו לחשק למתוק. בקרב נשים בתקופת הפוריות, ישנה ירידה ברמת הסרוטונין במוח בתקופה שלפני המחזור. הירידה הזו גורמת לעליה בחשק לפחמימות, ובעיקר לפחמימות מתוקות. ואכן, נשים רבות מדווחות על עליה בחשק לפחמימות, עד כדי תחושה שהן לא מצליחות לשלוט בחשק הזה, בתקופה שלפני המחזור החודשי. המנעות ממתוקים ומפחמימות בזמן דיאטה דלה בפחמימות גורמת לירידה מתמשכת ברמת הסרוטוינין במוח, מה שמסביר את מצב הרוח הרע והזועף בזמן דיאטות מסוג זה.

מבין כל המתוקים, לשוקולד האפקט החזק ביותר, ולא בכדי. מעבר לתכולת סוכר ושומן גבוהה, הוא מכיל גם קפאין ותאוברומין - חומרים  ממריצים שמוצאם מהקקאו, טריפטופאן  - חומצת אמינו המקדמת את ייצור הסרוטונין ופניאלתילאמין – חומר הגורם להתרוממות רוח ונחשב כחומר הגורם להתמכרות לשוקולד. לא פלא אם כן, שלא מעט אנשים אוכלים שוקולד בשביל להתעורר או להירגע.

השפע בן ימינו, הצורך המולד וההרגלים שאנו רוכשים במהלך הילדות הופכים את הצורך במתוק לבלתי ניתן לביטול. ההבנה שאין בו תרומה תזונתית של ממש, שהוא תורם ראשי לעליה במשקל ולעששת, שאכילתו רק גורמת לנו לרצות עוד ממנו, כל אלה אינם מספיקים בשביל להתגבר על המשיכה העזה למתוק.

פיתרון חלקי למשיכה הוא הפחמימות המורכבות, שאומנם אינן מכילות חומרי מעוררי אופוריה, אך מעלות בהדרגה את רמת הסוכר בדם ולכן מספקות אנרגיה ומעלות את רמת הסרוטונין במח.

אכילת פחמימות אינה מעוררת את הצורך המיידי בעוד ומכילה מרכיבים תזונתיים התורמים לבריאותנו, כמו, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים.

חזרה לרשימה