צמצום תאי השומן – האלף בית של ההרזיה

מתוך-->כדאי לדעת-->צמצום תאי השומן – האלף בית של ההרזיה

אם לא היו לכם מספיק טענות לאימא, הרי אחת כבדת משקל: למה היא השתיקה את יבבותיכם בבקבוקי שוקו ולמה לא גררה אתכם בציצית ראשכם כשמשכתם לכיוון הררי הצ'יפס במק'דונלדס. בתקופת הילדות הזו, גם אם נראיתם רזים, נבנו תאי השומן שלכם ומספרם לא יכול להצטמצם אלא רק לגדול, במיוחד בזמן הריון, או עם עלייה נכבדת במשקל.

עודף בתאי שומן גורם למחלות לב וכלי דם, סוכרת, עומס יתר על מערכת השלד, המפרקים והשרירים. במילים אחרות: עודף בתאי שומן הופך לנזק בריאותי. לחובת תאי השומן נזקפים מחלות כלי דם ולב, סוכרת, עומס יתר על מערכת השלד, המפרקים והשרירים ולהפרעות נשימה.

לתאי השומן בגוף יש מטרה. הם משמשים מאגר חיוני ומספקים הלוואות של אנרגיה במקרי הצורך. עם זאת, חייבים להשתלט עליהם למען לא יתפרעו. ככל שכמות תאי השומן הבסיסית בגוף גדולה יותר, קיימת נטייה רבה יותר לעלות במשקל. שום דיאטה לא תצליח להוריד את כמות תאי השומן, אך ניתן  בהחלט לצמצם את כמות השומן בתוך התאים עצמם ולגזור דינם לשריפה. אל תנסו דיאטות שסופן כישלון ומפח נפש. לא כל הרזיה היא נכונה. הרזיה אמיתית אינה ירידה במסת השריר או הנוזלים בגוף, אלא הורדת אחוזי השומן בגוף.

אין תרופות פלא

ה"מאושרים" שתאי השומן שלהם מפוזרים בכל הגוף יצליחו להוריד במשקלם במהירות רבה יותר מבעלי הכרס, הישבן או הפולקעס עתירי המשמנים. גם סוג תאי השומן שונה בכל אזור. תאי השומן המרוכזים בכרס הם הערמומיים ביותר: מסתתרים מתחת לשרירי הבטן וזוממים לערוך התקף לב עתידי. לעומתם, תאי השומן ה"נשיים" המרוכזים בירכיים ובישבן הינם תת עוריים, ומתגלים במלוא תפארתם המשתפלת, כשהם מצטמצמים לאיטם.

מי שמשלה את עצמו שאלף כפיפות בטן או כיווצי ישבן יצמצמו את כמות השומן, צריך להפנים שהשומן יראה "ארוז" יותר והשרירים יתחזקו – אך רמת השומן תישאר בעינה.

אתם רוכשים כמוסות פלא, שמגבירות את שריפת השומן, לוגמים  תה "שורף שומן" בסיום ארוחה, חונטים עצמכם בבגד הזעה, המגביר את שריפת השומן בזמן פעילות, וסכים גופכם בקרמים מיוחדים. אתם גם לא מהססים לשרוף חצי משכורת על כך אך אף לא גרם שומן אחד. אין תרופות פלא.

שריפת השומן בתאים היא שילוב של כמה מרכיבים:

פעילות  גופנית: שומן נשרף, כידוע, בנוכחות חמצן. אימוני כושר יאפשרו לכם להשתמש באופן מקסימאלי בחמצן המגיע לגוף. ככל שרמת הכושר גבוהה יותר, כך מגיע יותר חמצן לתאים ועולה רמת שריפת השומן (בעלי כושר גופני נמוך שורפים יותר אנרגיה מפחמימות).

פעילות אירובית: השומן בגוף נשרף באופן אופטימאלי, כאשר הגוף נמצא במצב של פעילות אירובית. כאשר הדופק נמצא בין 65 אחוז ל-80 אחוז מקצב הלב המקסימאלי. קנו שעון דופק והכתיבו לעצמכם את הקצב. פעילות מאומצת יותר או רגועה יותר תביא לקצב שריפת שומן איטית יותר.

שמרו על איזון הקלוריות: דיאטה דלה מדי בקלוריות, כלומר בעלת פער גדול מקצב שריפת השומן, תשלים את פער הגרעון בקלוריות על ידי ירידה במסת השרירים.

תזונה  המכילה פחמימות: אין צורך להתפתות לדיאטות דלות פחמימות. אכלו פחמימות כמו חטיפי אנרג'י לפני אימון גופני וכריך טונה  לאחר אימון גופני.

בקיצור – המטרה היא ירידה באחוזי השומן בגוף. כל הרזיה אחרת תביא לירידה במצב הרוח ולעלייה במשקל. הירידה היא לעיתים איטית ועליכם לגלות אורך רוח ולא להישבר, כי צורה זו של צמצום תאי השומן היא היציבה והבטוחה ביותר ותוצאותיה ישמרו לאורך זמן. 

חזרה לרשימה