"כולה פסח..."

מתוך-->כדאי לדעת-->"כולה פסח..."

האנשים עושי דיאטה, מסתבר, מתחלקים לשניים: אלו שמתים על מצות ומחכים שנה שלמה לפסח רק בגלל זה ואלו שלא סובלים אותן. לאיזה קבוצה אתם שייכים? ומה עדיף?

כחודש לפני פסח מתחילה התכונה. ואני לא מדברת על ניקיון התריסים וכביסת הוילונות. אני מדברת על החרדה ההולכת וגואה מה "מה נעשה בפסח?". והכוונה היא לא "איך נעביר 8 ימי חג עם ילדים משועממים בבית" אלא "מה נעשה עם כל האוכל?" ובפרט "מה נעשה עם המצות?".

האנשים עושי דיאטה, מסתבר, מתחלקים לשניים: אלו שמתים על מצות ומחכים שנה שלמה לפסח רק בגלל זה ואלו שלא סובלים אותן. הקבוצה השנייה היא הקבוצה שבסיכון, משום שבתמימותם הם טועים לחשוב שבמצות מסתכם כל העניין. אבל לא כך הוא. פסח השנה יצא מתחשב במיוחד, וסידר לנו שלושה ערבי חג ושלושה שבתונים. מה שאומר, שמתוך שמונה ימי החג, בשש (לפחות) תהיינה ארוחות חגיגיות. וארוחות חגיגיות, כידוע, אינן מסתכמות במצות, אלא ששונאי המצות, משום מה, מעדיפים להתעלם מהן. לעומתם, חובבי המצות מגלים חרדה של ממש, למרות הפתרונות הנוחים הקיימים היום בצורת מצה קלה או פריכיות אורז. הם יודעים. הם יודעים שלא רק במצות עסקינן וארוחות החג הבלתי פוסקות הן אלו שמהלכות עליהם אימים.

ולא בכדי. רק ארוחת סדר פסח כהלכתו יכולה להצפין מה 2000 קלוריות וגם המשתדלים לא יצליחו לרדת הרבה מתחת ל 1500. אכן מטריד, אך יכול היה לנחם לא ידענו שבזה נגמר העניין, אלא שלא וזהו רק הסיפתח של ארוחות החג. ועוד לא דיברנו על עוגיות הבוטנים, הקוקוס, סלסילות השוקולדים... מתקפת אוכל רצינית שרק הגליה למדבר למשך שבוע תוכל להגן מפניה.

אז מה עושים??

תלוי מה הציפיות, וגם כאן הן מתחלקות לשניים: צפייה לרזות, חרף המתקפה או צפייה למזער נזקים, כלומר, לשמור על הקיים או לכל היותר לעלות מעט מאד במשקל. כמובן שאפשר גם להחליט להיכנע למתקפת האוכל, אבל בשביל זה אף אחד לא צריך עצות.

על מנת להגשים את הצפייה הראשונה, צריך להיצמד לתפריט האכילה כטובע הנצמד לקרש הצלה. הרי בכל ארוחה ניתן למצוא את מרכיבי תפריט האכילה. לא זו הבעיה. הבעיה היא הפיתויים הרבים שמתלווים אליהם, הארוחות המתמשכות והאנשים סביבנו שבחרו אחרת ויאכלו ויאכלו ויאכלו... אז איך מתגברים על הפיתוי? מזכירים לעצמנו שוב ושוב שמדובר רק בשבוע אחד קשה, נהנים גם מדברים אחרים, שאינם אוכל, כמו חברת האנשים שסביבנו ומשפחה ומנסים להסיח את הדעת בפעילויות אחרות, כגון טיולים.

על מנת להגשים את הציפייה השנייה, צריך לעשות את אותו הדבר, אבל עם קצת יותר התגמשות, למרות שיש בזה סיכון, כי לכו תגדירו "קצת".

בכל מקרה, ההחלטה צריכה להיות שלא פורקים כל עול ושגם אם חורגים מהתפריט, עושים את זה בצורה מחושבת ומראש.

וקצת מידע לפני שבוחרים:

כל מצה היא כמו 2 פרוסות לחם רגיל או 4 פרוסות לחם קל (או 4 פריכיות אורז).

מצה קלה נעה בין פרוסה לפרוסה וחצי של לחם רגיל. צריך לבדוק מה רשום על גבי האריזה.

עוגיות הקוקוס והבוטנים שוות כל אחת גם כן פרוסה עד פרוסה וחצי לחם רגיל וכמובן לא משביעות כמוהו.

שיהיה חג שמייח!!!

חזרה לרשימה