מתוך-->כדאי לדעת-->דיאטות, הדת החדשה?

עוד לא נולד האדם שאוהב לעשות דיאטה. המילה דיאטה מתקשרת לקושי, רעב ותסכול ולא בכדי. התובענות התרבותית לרזון לעומת שפע המזון וזמינותו יוצרים דרך ללא מוצא.

כשפותחים את ויקיפדיה בערך דיאטות מוצאים שתרגומה של המילה דיאטות לעברית היא בָּרוּת ושפירוש המילה הוא משטר אכילה. אין זכר להשמנה, להרזיה או למשקל, אבל לרובינו מספיק לראות את המילה משטר, בשביל לחוש את הבטן מתכווצת ואת הלב נחמץ. ולא בכדי. עוד לא נולד האדם בעידן בו אני חיים שהצליח או שיצליח להימלט מזרועותיה הארוכות של המילה דיאטות.

למה אנחנו שונאים דיאטות?

ויותר מזה, למה אנחנו שונאים להודות שאנחנו שונאים דיאטות? אם תציצו רגע לעולם המסרים המבולבל בו אנו חיים, תגלו שאנחנו נעים בין שני מסלולים מקבילים המבטלים זה את קיומו של זה:

מצד אחד, אנחנו מוצפים בשפע של מזון מהיר, טעים ומשמין (ולא בריא בעליל) המשתלט על בלוטות הטעם והרוק שלנו ומגובה בפרסומות אגרסיביות, גלויות וסמויות, המשתלטות על תודעתנו ועל יכולת הבחירה שלנו. כל זה, לא פחות חשוב, ארוז בעטיפת חטובה ורזה, בצורת דוגמנית או שחקנית מהשורה הראשונה.

מצד שני, אנחנו אנוסים לעבוד את הדת החדשה של אלוהי הרזון ואלת ה דיאטות.  עוד משחר ילדותינו מוחנו מפומפם, דרך כל אמצעי תקשורת אפשרי, שרזה זה טוב, עוד יותר רזה זה עוד יותר טוב ושדוף זה מצוין. מלא זה רע ושמן בכלל לא בא בחשבון. הטכניקה בה אנו מובלים היישר אל פיהן הרעבתניות של דיאטות חדשות אלו או אחרות היא טכניקת שטיפת המח. כן, אני בטוחה שכבר שמעתם עליה פעם, ואם אתם לא בטוחים, פיתחו את הפרק בספר ההיסטוריה מכיתה ח' שמדבר על ימי הביניים. בכל תכנית טלביזיה, תחת כל פרסומת רעננה, בקרן כל זווית הולוודית ומאחורי כל חלון ראווה תראו את אותם אנשים המייצגים את ההצלחה, הבריאות, העושר והאושר האולטימטיבים. שמתם לב מה משותף לכל אותם אנשים מאושרים ומוצלחים? הם כולם רזים! אז איך, למען השם, לא נרצה גם? הצמדת המסרים הנכספים למראה הרזה מריצה אותנו כעכברים מורעלים מסוף דיאטות אופנתית אל תחילת דיאטות מבטיחת קסמים, מתוך אמונה עיוורת, שלו רק נצליח להשיל את הקילוגרמים העודפים, או אז נזכה באושר עלי אדמות. עד כדי כך אנחנו שבויים בקסם ובהבטחות השווא, שאנחנו אפילו לא עוצרים לבדוק האם דיאטה זו או אחרת מתאימה לנו, האם אנו באמת מוכנים להפוך אותה לאורח חיים, האם אנחנו בכלל סובלים מעודף משקל?

אנחנו כחברה מוצאים עצמנו טועים במבוך התקופה: פרסומות מפתות של אוכל עתיר קלוריות הנאכל ע"י דוגמניות שדופות, המסמלות את פסגת ההצלחה והאושר בחיים, אינספור תוכניות בישול לצד דיאטות חדשניות ופורצות דרך ותכניות בריאות, שפע מזון זול מהיר נוטף שומן מול תעשיית מזון דיאטטי ומזון בריאות הולכת וגדלה, התפשטות מגפת ההשמנה לצד עלייה בשיעור הפרעות האכילה. ואנו, אנא אנו באים? איזה סיכוי יש לנו ליישב את הסתירה?

הדעה המקובלת היום, שהשמנה הינה מחלה, אינה עוד דעה חולפת המאפיינת את רוח התקופה, אלא דעה מבוססת מדעית, שכפי הנראה תישאר איתנו עוד דורות רבים. המלחמה במחלת ההשמנה, לא יכולה להישען על דיאטות בלבד, כפי שרבים נוטים לחשוב. מתן דיאטות בלבד דומה למתן אקמול להורדת חום כשיש צורך באנטיביוטיקה. דיאטות בלבד, ללא שינוי באורחות החיים, בהרגלי האכילה וצריכת המזון הינה בעלת סיכויי הישרדות נמוכים ביותר. דיאטות בלבד, מבלי להבין על איזה צרכים נוספים בחיינו עונים האוכל והאכילה ומבלי פיתוח דרכים אחרות למלא אותם תצרוב בנו תחושת כישלון. דיאטות, מבלי שקיים עודף משקל מלכתחילה, תתקל בהתנגדות פיזית לירידה במשקל ותפתח בנו תסכול. דיאטות לא מאוזנת, שאינן מספקות את תחושת השובע ואת צרכי הגוף, לא תארכנה ימים ותגרומנה לנו בסופו של דבר לאכילת יתר ולהשמנה.

כל כך הרבה תחושות תסכול, כעס וחסך, איך לא נשנא את המילה דיאטות?

להתיידד עם דיאטות

את המילה דיאטות כנראה שלא נצליח לאהוב כבר לעולם. היא כבר יושבת אצלנו חזק במחלקת הטראומה. מה כן נוכל לעשות? נוכל להמיר אותה במילים אחרות. נוכל להחליף את המילה דיאטות במילים כמו החלמה, תזונה נכונה, העצמה, שינוי חשיבה והרגלים, שיפור מערכת היחסים עם האוכל, הקשבה לצרכי הגוף והנפש או כל ביטוי אחר שמשמעותו לא איפוק, משטר, חסך וקושי, אלא, גדילה, התפתחות והתקדמות. היפוך המשמעות יהפוך את אותו תהליך עצמו מחוויה שלילית לחיובית.

בחירה של דיאטות נעשה תוך שיקול דעת ובדיקה מעמיקה ולא ממקום אימפולסיבי וחסר סבלנות. נקשיב לצרכי הגוף הנפש ולא נתעלם מהם בבואנו לבחור את תכנית האכילה.

נהיה סבלניים לתהליך וסלחנים לעצמנו, לא נפחד מהקשיים שבדרך ולא נתעלם מהם או נכחיש אותם.

נפרגן לעצמנו את העזרה הדרושה לנו ונתחייב לתהליך.

אנחנו בדיאטהקלאב הבנו את זה ואיתנו עוד רבים וטובים שמצאו בנו את הדרך המתאימה להם.

מה איתך?

חזרה לרשימה