מתוך-->כדאי לדעת-->מתוק לו מתוק
ממתיקים מלאכותיים - מטוב ועד רע
למרות השימוש ההולך ומתרחב בעשורים האחרונים בממתיקים מלאכותיים, הם עדיין אחד מתוספי המזון השנויים במחלוקת ביותר. הסיבה למחלוקת היא מחקרים סותרים בנוגע לבטיחות השימוש וקהל צרכנים, שלא תמיד מצויד בידע הנדרש להבנת המחקרים האלה ולבדיקת אמינותם.
נכון להיום, מאשר ה FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי) לשימוש את כל סוגי הממתיקים המלאכותיים, בכמות המותרת המצוינת ולכן הם יכולים להיות חלק של תזונה נכונה.
הממתיקים המלאכותיים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: אלכוהולים של סוכר (פוליאולים) וממתיקים מלאכותיים.
בקבוצה זו נכללים סורביטול, מלטיטל, מניטול, איזומלט, לקטיטול ואריתריטול שמתיקותם כ 50% בהשוואה לסוכר.
ממתיקים אלה עוברים ספיגה חלקית ממערכת העיכול אל הדם ולכן, למרות שערכם הקלורי דומה לזה של סוכר, תרומתם הקלורית לגוף קטנה יותר. מאותה סיבה, בהשוואה לסוכר, הם מעלים פחות את רמת הגלוקוז בדם ולכן ערכם הגליקמי נמוך יותר. בצריכה גבוהה הם עלולים לגרום לשלשול.
פוליאולים ניתן למצוא במזונות המוגדרים "ללא תוספת סוכר", כגון, מאפים, ממתקים, מסטיקים וריבות ללא תוספת סוכר.
בניגוד לאלכוהולים של סוכר, הממתיקים המלאכותיים אינם מבוססים על סוכר (למעט סוכרלוז), הם חסרי קלוריות ואינם מעלים את רמת הסוכר בדם כלל. מכיוון שכך, הם יכולים לסייע באיזון רמת הסוכר בדם, בשמירה על המשקל ובבריאות השן. ה FDA אישר חמישה סוגי ממתיקים מלאכותיים: סכרין, אספרטיים, אצסולפאם K, סוכרלוז ונאותם (לא קיים בארץ).
סכרין הוא הממתיק המלאכותי הראשון. הוא נתגלה בטעות, בשנת 1879 על ידי החוקר קונסטנטין פלברג, שבעת ביצוע מחקרו, נשפך חומר על אצבעו, וכשליקק אותה בטעות, הרגיש טעם מתוק. סכרין נמצא בשימוש מאז שנת 1900 וקיבל את אישור ב FDA בשנת 1970. סכרין חסר קלוריות ומתוק פי 300 מסוכר. סכרין נספג לדם דרך מערכת העיכול בשלמותו, אינו עובר פירוק ומופרש דרך השתן בצורתו המקורית. מחקרים רבים שבדקו את בטיחות השימוש בו נערכו בעיקר בעכברים ובמינונים גבוהים של סכרין. בשנת 1983 פורסמה סקירת מחקרים, שהציגה מחקר שמצא עליה בשכיחות הופעת סרטן שלפוחית השתן בעכברים שהוזנו בסכרין. המחקר גרם להוצאת הסוכרזית מהשימוש בקנדה ולחרם בארצות הברית עד לשנת 1991, אז חזר לשימוש בתוספת הזהרה שהשימוש בו עלול לגרום לסרטן. מחקרים מאוחרים יותר הוכיחו את בטיחות השימוש בסכרין ובשנת 2000 ההזהרה הוסרה. בשנת 2004 פורסמה סקירת מחקרים נוספת, שטענה, שלמעלה מחמישים מחקרים בעכברי מעבדה נעשו לצורך בדיקת בטיחות השימוש בסכרין. במחקרים אלה לא נמצאה שכיחות גבוהה יותר של גידולים סרטניים בעכברים שהוזנו בסכרין.
כמו הסכרין, גם האספרטיים התגלה במקרה, תוך כדי ניסוי במעבדת מחקר. חומר ביניים שנשאר על אצבעו של אחד החוקרים וליקוק מקרי של אותה האצבע הביאו לגילויו של האספרטיים כחומר ממתיק רב עוצמה. האספרטיים מתוק מסוכר פי 160-220 ומורכב מחומצות אמינו פניל-אלנין וחומצה אספרטית וממתאנול. חומרים אלו נמצאים באופן טבעי ובכמויות גדולות יותר במוצרי חלב, בשר, פירות וירקות. ערכו הקלורי זהה לזה של סוכר, אך מכיוון שהוא ממתיק רב עוצמה, הכמות הנדרשת ממנו קטנה מאד וכמות הקלוריות זניחה. הוא אינו עמיד בחימום, מתפרק ומאבד את טעמו המתוק. לראשונה קיבל האספרטיים את אישור ה FDA בשנת 1981 כתחליף לסוכר שולחני וב 1996 קיבל אישור לשמש כתחליף סוכר במזונות ובמשקאות. מאז האישור, נכנס האספרטיים בכ 6000 סוגי מזונות ונצרך בעולם על ידי מיליוני אנשים. יחד עם זאת, מבין הממתיקים המלאכותיים, אספרטיים הוא השנוי במחלוקת ביותר בגלל רעילותו הפוטנציאלית. מחקר שפורסם בשנת 2007 ונעשה בחולדות סיפק עדויות לפוטנציאל המסרטן של אספרטיים. מחקרים נוספים בחיות הראו גם פגיעה מוחית, אך ממצאים אלו לא נצפו בבני אדם. בקבוצה קטנה של אנשים השימוש באספרטיים גורם לביטויי אלרגיה כגון: בצקת בשפתיים, לשון וגרון, תופעות עוריות ובעיות נשימה.
ממתיק זה התגלה בשנת 1967 באופן דומה לקודמיו. בשנת 1988 אושר לשימוש כתחליף לסוכר שולחני ועשר שנים לאחר מכן במשקאות. בשנת 2003 אישר ה FDA את השימוש באצסולפאם K כתחליף סוכר במגוון מזונות. הוא חסר קלוריות ומתוק מסוכר פי 200 ועל כן מוסף כממתיק בכמויות קטנות מאד. 95% ממנו מופרשים בשתן ללא שינוי. הוא עמיד בטמפרטורות גבוהות, כך שמתאים לבישול ולאפיה. במחקרי רעילות לא נמצאו עדויות, אלא בכמויות גבוהות במיוחד, שאינן בשימוש על ידי בני אדם.
סוכרלוז התגלה לראשונה בשנת 1976. הוא מתוק פי 600 מסוכר ואינו מכיל קלוריות. הוא אושר על ידי ה FDA לראשונה בשנת 1998 לשימוש מוגבל וכשנה לאחר מכן הורחב האישור לשימוש נרחב כתחליף סוכר במזונות. מבחינה כימית, הסוכרלוז הוא מולקולת סוכר שעברה שינוי כימי. השינוי הכימי מונע ממנה להתעכל בגוף ולכן היא חסרת קלוריות. לא נמצאה רעילות בשימוש בסוכרלוז, למעט דיווחים בודדים של מיגרנה.
הממתיק מלאכותי החדש ביותר. הוא נגזרת של אספרטיים, חסר קלוריות ומתוק מסוכר פי 7,000-13,000. נאוטם קיבל אישור ה FDA בשנת 2002. מחקרי רעילות בחיות מעבדה לא הראו ממצאים.
היתרונות הבריאותיים של הממתיקים המלאכותיים עקיפים. הם מפחיתים את תכולת הסוכר והקלוריות במזונות ובכך מסייעים להפחתת משקל באנשים העושים דיאטה ולאיזון רמת הסוכר בדם בחולי סכרת. רוב הממתיקים אינם עוברים מטבוליזם בגוף ולכן נחשבים בטיחותיים. יחד עם זאת, החוקרים חלוקים בדעתם בגלל הפגיעה בבריאות שנמצאה בבדיקות רעילות שנעשו בחיות מעבדה.
מתוך:
• Position of the American Dietetic Association: use of nutritive and nonnutritive sweeteners. J Am Diet Assoc. 2004 Jun;104(6):1013.
• The potential toxicity of artificial sweeteners. AAOHN J. 2008 Jun;56(6):251-9; quiz 260-1.