גיבוש ספרד
השבוע האחרון שלי התחיל במסעדה הטובה בעולם, נמשך בחזרה ככואבת לשגרה והסתיים במשימה ביחד עם כל חברי הקבוצה. אה, כן – והייתה גם שקילה, אבל בשביל זה תצטרכו לקרוא כמעט עד לסוף…
הוי כמה שחששתי מהשקילה הפעם… מי שעוקב אחרי בלוג הדיאטה שלי, זוכר בוודאי איך לפני שבועיים רשמתי עלייה מדאיגה של700 גרםבמשקלי – ואיך הפכה הדאגה הקטנה יחסית הזאת לחשש של ממש כשהתבשרתי על נסיעת-עבודה לברצלונה, נסיעה שגולת הכותרת שלה היא ארוחה בת 14 מנות במסעדת "רוקה", מסעדת 3 כוכבי מישלן שנחשבת לטובה בעולם…
מה אומר ומה אגיד חברים, היום בג'ירונה היפה, בסה"כ מרחק נסיעה של כשעה מברצלונה (ועוד פחות מכך לגבול הצרפתי או ל"קוסטה בראבה"), היה קרוב לשלמות: בבוקר עוד הספקתי לערוך אימון-בוקר מאומץ כהלכתו בחדר הכושר שסמוך למלון בכיכר קטלוניה שבלב ברצלונה, בג'ירונה הזדמן לי לסייר ברובע היהודי המשוחזר, המקום שבו הומצאה תורת הקבלה על-ידי הרמב"ן ובצהריים עברתי ל "רוקה". אני אנסה להישאר נאמן לחוקי קבוצות התמיכה של "דיאטה-קלאב" ולהימנע מתיאורים מפורטים מדי של מני מזונות (מה גם שחלקם אסורים על צמחונים – שלא לומר טבעונים, ומחלק אחר ימנעו שומרי כשרות…) ורק אספק כמה פרטים על המסעדה, כמו למשל שמחיר די בסיסי של ארוחה בסיסית (עד כמה שיש שם כאלה) יגיע בקלות ל 400-500 אירו, כשאם תרצו ללגום גם ממרתף היין בן 6,000 סוגי היינות, תצטרכו להתחיל לטפס בסולם יוקר-המחייה. זמן ההמתנה הממוצע לשולחן במסעדה הוא 11 חודשים, ובכל יום הם נאלצים לסרב לכ 3,000 הזמנות, רובן של תיירים עשירים שהגיעו לברצלונה וחשבו לנסות את מזלם במסעדה המפורסמת.
את המסעדה מנהלים האחים רוקה: אחד הוא השף הראשי של המקום, השני הוא הקונדיטור והשלישי הוא המומחה ליין ומנהל את מרתף היינות. תחתם עובד צוות מטבח של 37 שפים, מתוכם 22 שפים מומחים בעלי ניסיון ועוד 15 מתלמדים. על כל זה אפשר להוסיף את הצוות האדמיניסטרטיבי, המלצרים ועוד – ולהגיע בקלות לכ 100 אנשים שעמלו כולם רק כדי שאוכל ארוחה בת 14 מנות, 11 מתוכן מלוות ביינות שהותאמו במיוחד לכל מנה ועוד 3 מנות הותאמו לבירה המקומית "אסטראה-דאם" שארגנה את האירוע עבור מסעדנים מכל העולם (אני הצטרפתי כעיתונאי): מניו-זילנד ועד שבדיה ומקנדה עד לישראל, עם נוכחות מאסיבית במיוחד של אנגלים.
מאחר שבערב שלפני התקיימה סעודה חגיגית, שהקדמנו לה גיחה קטנה לשוק "בוקריה" שבמרכז הראמבלה המפורסמת של ברצלונה ומאחר שאת הערב שאחרי אותה ארוחת-צהרים לא יכולנו בשום אופן לסגור בלי קצת טאפאסים ויין, הרי שנחתי בישראל עמוס במצרכים שהספקתי לרכוש בשוק וביחד איתם גם בחששות שהלכו והתעצמו ככל שהגיע מועד השקילה ביום ראשון. אמנם ביום שקדם לנסיעה ובשלושת הימים שלאחריה התנהגתי ממש יפה וניסיתי להיצמד בכל מאודי לתפריט, אך מאחר שבמקביל נדרשתי לעסוק בכמה עניינים שהצטברו על שולחני בעת העדרי, פחתה מאוד היכולת שלי להתאמן כרגיל. ואז, ברגל רועדת, התייצבתי במפגש השבועי, עליתי על המשקל ו… מינוס600 גרם! כמעט שהתחלתי לרחף בחלל החדר מרוב אושר, 600 גרםשכמעט העלימו את אותה תקלה מלפני שבועיים.
לך תבין את הגוף: יש שבועות שבהם אנחנו נצמדים לתוכנית, מגיעים מתוך מטרה להשיל קילוגרמים רבים ממשקלנו ונוחלים מפח-נפש קטן. לעומת זאת יש שבועות שבהם נדמה לנו שחטאנו קשות – ודווקא אז באה הירידה. מאחר שאין לי את האפשרות לחיות לפי תפריט 14 המנות של האחים רוקה בימים כתיקונם, הרי שאאלץ להדק את מערכת היחסים שלי עם התוכנית, מה גם שהשבוע נטלנו על עצמנו משימה קבוצתית שבמסגרתה קיבלתי על עצמי להשיל ממשקלי1.5 קילוגרמיםבמהלך החודש הקרוב. אז יאללה – למלפפון והגזר, ל 6 הארוחות ביום, למנה המותרת ולהרבה מים וספורט, כי מה לא אעשה למען הקבוצה…?