היום אשה יקרה הזכירה לי שעכשיו החופש הגדול. מי שלא אמא ולא מורה, לא כל כך מודעת לכך. השבועות דומים זה לזה. נטענים מידי שישי שבת לעוד שבוע, ומתחילים מחדש. כשעבדתי במגדלי עזריאלי, שנאנו את החופש הגדול, כיוון שאז קומת האוכל היתה מתמלאת ילדים מתרוצצים, והרעש והצפיפות היו בלתי נסבלים. מאז שאני לא שם, כבר [...]
בספרו "7 המפתחות להרזייה – הפיתרון המושלם לבעיית ההשמנה" (אגב, על הקופירייטינג של השם אחראית לא אחרת מאשר אופרה ווינפרי), שואל ד"ר פיל, הפסיכולוג האמריקני הטלוויזיוני הנודע, כיצד ייתכן שפילים בקרקס נותרים קשורים לעמודים קצרים וקלים מבלי לנסות לברוח. התשובה היא שבינקותם קשרו אותם לעמוד מאסיבי. הם ניסו לברוח, נכשלו, ניסו שוב, לבסוף התייאשו, ובבגרותם [...]
ברוב התחומים בחיי ידעתי הצלחות וכשלונות. בספורט ידעתי רק כשלונות. ניסיתי די הרבה סוגים. שנאתי את כולם. כמעט טבעתי בשיעור שחייה למתחילים בבריכת בית הלוחם. את שתי שיני החלב הקדמיות שלי שברתי כשניסיתי לקפוץ ראש, כפי שראיתי בטלוויזיה, לבריכת המים הרדודים. בערך באותו הגיל ברחתי הביתה מחוג התעמלות אומנותית, אחרי שלא מצאתי את עצמי עם [...]
מרבית המשימות שלנו בחיים מגיעות עם "דד-ליין". סוג התרבות קובע את מידת הנוקשות שלו. בישראל "דד-ליין" הוא מושג די גמיש, לא "דד" בכלל. כשהייתי סטודנטית, חמתי היתה יוצאת על כך שיום לפני המועד שנקבע להגשת התרגיל או הסמינר, מזכירות תלמידים פירסמה הודעה על הארכה, בגלל החג, בגלל התרגיל במקצוע האחר, בגלל השביתה, בגלל אלף ואחת [...]
בשבוע שעבר הלכתי למופע ריקודי בטן חובבני. אפילו שילמתי עליו כסף. הסכמתי לבוא כאות תמיכה בחברה יקרה שמשתתפת בחוג ריקודי בטן כבר שלוש שנים. בשבוע שקדם למופע טפחתי לעצמי על השכם. איזו חברה טובה אני, איזה אדם מפרגן ומכיל אני, כל הכבוד לי שאני הולכת לסבול בשעתיים של ז'אנר אומנותי שאני לא מעריכה בכלל. התברר [...]
דיאטה היא סקאלה. היא יכולה להיות הדבר הקל ביותר בעולם, או הקשה ביותר בעולם. זה תלוי תקופה. אולי תקופה איננה המילה המתאימה, כיוון שהיא יוצרת קונוטציה של פרק זמן ניכר במסלול החיים, כמה שנים או מספר חודשים. אולי אני רוצה להגיד שזה תלוי רגע. כשזה קל, זה קל. את עורכת קניות בסופר בתחושת שליחות, חותכת [...]