שנהיה לראש השנה
שנה הלכה, שנה באה אני כפיי ארימה, אבל לא מעל גובה הכתפיים שכן אחרת חולצת הפולו שלי תימשך לה מעלה ותציג אותי לציבור כגרסה היהודית של פו הדב שמבקש לטבול את התפוח שלו בדבש…
אז מה השתנה בשנה האחרונה? המשקל מראה שכמעט-שנה במחיצת "דיאטה קלאב", הצליחה להפחית ממשקלי כמה קילוגרמים טובים (או רעים, תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה: של הקונדיטור או של הקרדיולוג). זה לא מספיק, זה פחות ממה שהייתי רוצה, אבל הי, לפחות הפעם ה"זה מה יש" שלי מסכם ירידה מתונה במשקל ולא עלייה דרמטית!
מה שעוד השתנה הוא שעם עוד שנה שנוספה למניין שנותיי, אני דואג לדיאטה שלי פחות מסיבות אסתטיות ויותר מסיבות בריאותיות. אל דאגה, הכל (טפו טפו טפו) עדיין תקין, אבל התזונה המגוונת שכפיתי על עצמי נועדה פחות כדי להתחדש בזוג מכנסי ג'ינס ויותר כדי להצטיין בבדיקות הסקר.
אבל אולי מכל הדברים שכדאי לקחת בחשבון ערב שנה חדשה – תאריך שממילא אנשים נוטים לקבל בו החלטות שיש להן השפעה ארוכת-טווח על חייהם – טוב נעשה אם נזכור שהכל בראש. נכון – "דיאטה קלאב" מצליחה לטעמי יותר מכל תוכנית הרזייה אחרת להעניק לחבריה מציאות תזונתית שנוח יחסית להיאחז בה, אבל עדיין – שום תוכנית, טובה ככל שתהיה, לא תצלח ללא שיתוף הפעולה החיוני של השמנמן שגר אצלנו בראש… הגוף יכול לשווע לדיאטה, אבל עד שהייצור ההפכפך ההוא לא יסכים לשתף איתו פעולה, אין לו (ולנו) סיכוי… אז אולי הפעם, בערבה של שנה חדשה, נצליח להתיידד איתו כך שהפעם יאפשר לנו לזרום בשלווה עם התוכנית? שהרי כבר נאמר: "שנהיה לראש…".
שנה טובה.