ליצירת קשר
שם
דוא"ל
טלפון
הערות
מה התשובה לתרגיל שבתמונה?*
(כתבו ספרות בלבד)

דיאטת שפעת

פורסם ביום 18-1-2016, בשעה 11:00 ע"י kipnis

דיאטת שפעת

אני מודה שסביב חגיגות השנה האזרחית החדשה, קצת התרופפה אצלי המשמעת. אולי זה הקור, אולי הימים הקצרים שגורמים לי לחפש ארוחת ערב כבר בשעות אחר-הצהריים, אולי התיאבון המתפתח כתוצאה משתייה חגיגית לכבוד שנה אזרחית ואולי… האמת? אצלי – ואני מניח שגם אצל חלק גדול מהקוראים – לא צריך תמיד לחפש סיבות: ברירת המחדל שלנו היא לאכול, וברגע שהפיקוח-העצמי מתרופף, הקלוריות נצברות והקילוגרמים מתווספים.

בימים שכאלה תוהה האדם על חוקי החיבור והחיסור האכזריים של הקלוריות העודפות: אם חשבון-הבנק שלנו למשל ביתרה של אפס שקלים, הרי ברור שכדי לאזן משיכה של אלף שקלים, נצטרך להפקיד בדיוק אלף שקלים. נכון שלא תמיד ברור לנו מהיכן נשיג אותם, אבל לפחות המתמטיקה ברורה (טוב, נו, שכחתי ריבית קטנה על המינוס, אבל לא זה העניין כמובן). לעומת זאת, במישור הקלורי, העסק הרה יותר מסובך: שבוע של שמירה יפה על המסגרת, עלול להיחרב בארוחה פרועה אחת – ועמל של חודשים – בשבוע "פרוע". לנגד עיניך הנוגות חולפות ארוחות שבהן התמלאת מגזר למשל – איך כל אלה נעלמו כלא היו כשעל כף המאזניים ממול הונח המבורגר עם צ'יפס וחצי ליטר בירה…?

אבל בעודי שרוי בהרהורי-תבוסה, האזין מישהו לקינתי ונגע בי במקל השפעת העונתית… כמובן שכדרכם של גברים התחלתי לחשב את קיצי לאחור, ביכיתי את נעורי שבהם די היה באופטלגין אחד ושתי כוסות תה כדי לנצח כל חולי, נפרדתי מאלמנתי-לעתיד, כינסתי סביב המיטה את יתומיי למען אוכל להוריש להם- אם לא בחומר – אזי לפחות כמה מילות-פרידה… הימים חלפו, אבל השפעת (כנראה בגלל שהתעקשתי לעבוד כרגיל) לא חלפה לה. תה זרם במורד גרוני, קערות של מרק נאכלו מבלי לדעת מה טיבן (הן האף סתום), כל מני תרופות לצינון ולכיוח נבלעו בזו אחר זו – ואילו חיידקי השפעת, לא רק שלא נסו ממני – אלא כאילו הבריאו נוכח התזונה המשופרת ונשארו בגופי קרוב לשבועיים ימים!

אלא שמקץ שבועיים קם הגבר-גבר ממיטת חוליו כשרק שיעול מטלטל מזכיר לו את אותה חוויה מטלטלת לא פחות, סגר את הג'ינס על מותניו והנה… יש! חזרתי למוטב, אם לא במידותיי הטובות, אזי לפחות במידת הג'ינס שלי!.

יסלחו לי קוראי יראי-האל, אך מעולם לא הצטיינתי באדיקות יתר, ובכל זאת, לאור התערבות ההשגחה העליונה במאמצי הדיאטה שלי, לא נותר לי אלא לתהות שמא בכל זאת יש מישהו… משהו… איזה מלאך בדמות מנחת-קבוצות בדיאטה-קלאב שהביט בי מלמעלה ודאג להשיל ממני את חטאיי השמנמנים. מעניין אם יש איזו ברכה מיוחדת שעלי לברך עכשיו, כלומר מלבד "ברוך רופא חולים" כמובן…

פרסם תגובה

האימייל שלך לעולם לא ישותף. שדות נדרשים מסומנים *

*
*