עשר שנים, תואר ראשון , פרידה, חתונה, תואר שני, הריונות, שני ילדים.
בית, שיפוץ, טיולים בעולם.
תוכנית אחת שמלווה אותי לאורך כל הדרך.
החוקים לא משתנים – שש ארוחות, כל שלוש שעות, מים לפני, מים אחרי, הליכה, מנה מותרת וסוכריה חמוצה לפני כל ארוחה גדולה. מה הבעיה?
אז איך זה שאחרי עשר שנים שבהם אני הולכת כמעט כל שבוע לקבוצה עדיין לא למדתי שלחם עם חמאה משמין, שקוביית שוקולד אף פעם לא מספקת ותמיד יבוא לי עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת…. שבעצם לא "נרפאתי" ואני לא באמת יכולה לאכול מה שמתחשק לי
המאבק נמשך כל יום מחדש. כל יום שאני רוצה להרגיש טוב עם עצמי זה יום שאני צריכה לעשות לעצמי טוב: לשמור, לתכנן ולאכול רק מה שנכון לי. ואם אני אעשה גם הליכה באותו יום ניצחתי
4 תגובות
ברוכה הבאה!
אכן אחת משלנו 🙂
לאחת משלנו היקרה מזל שכתבת לפחות אני לא לבד י,הבנתי שזה לתמיד עכשיו נשאר לי להשלים .בהשלחה לשתנו
אהובתי, לקח לי כמה דקות להבין שזו את. חיפשתי לקרוא מה כתבת ואיך הולך לך….
יום חלש בעבודה היום ( אני מגרבצת כבר שעתיים)
בינתיים היה בסדר, עדיין ליד ולא ממש זה, אבל בשיפור.
נשיקות,
ואני רוצה לשמוע איך היה בפסטיבל
שמחה לשמוע שמשתפר
היה מדהים
נראה לי שאני אכתוב על זה מחר….