השבוע עליתי קילו…
מהקבוצה שלי אני יודעת שזה קורה לפעמים..
ובאמת יחסית היתה לי סיבה מוצדקת… למרות שהבחירה היא שלי ואני לא צריכה צידוקים…
יש משהו באכילה מופרזת או באכילה של מה שאסור שנותן משהו רגעי חזק נורא, שאחרי שנייה מרגיש לא הכרחי ולא שווה את המחיר שמשלמים… מדהים איך אפשר להרגיש שני דברים כלכך שונים וכלכך חזקים בהפרש זמן קצר כלכך…
למשל… יצאתי למסעדה לכבוד היומולדת עם חלק של המשפחה שלי, הגענו לקינוחים. יכולתי לוותר… את המנה המותרת שלי כבר אכלתי לשבוע… ולא עמדתי בפיתוי… כולם סביבי, שמחים סביבי בגלל היומולדת, אומרים לי ש"חיים פעם אחת" ואני יפה כמו שאני… אז באותו רגע הרצון חזק… אבל שנייה אחרי, כשכמה ביסים של קינוח בפה… אני מתחילה להרגיש שזה לא כזה שווה את זה… שאולי פעם באה אעמוד בפיתוי…
והערב עמדתי בפיתוי… הלכתי לסרט וויתרתי על פופקורן שזה אחד האהובים עלי…
אז יש אכזבה כשיורדים, והחטאים מרגישים לא שווים את זה… לא במבט מעכשיו…
יש גם מוטיבציה חזקה מאוד לרדת השבוע… אפילו יותר מתמיד כדי להחזיר את העלייה…
אבל למדתי בקבוצה שלי היום שכששמים מטרות מלחיצות בסוף רק שוברים ונופלים…
אני רוצה לרדת השבוע, גם אם זה יהיה רק הקילו שעליתי… וברור שסבבה אם יותר… אבל מה שחשוב לי זה להיות בתוכנית ולהרגיש שאני בשליטה ועם יכולת בחירה…
בהצלחה לכולנו….