ליצירת קשר
שם
דוא"ל
טלפון
הערות
מה התשובה לתרגיל שבתמונה?*
(כתבו ספרות בלבד)

אולי בכל זאת לא צריך אותם

פורסם ביום 21-11-2010, בשעה 11:29 ע"י דיאטת השראה

למרות יומיים קשים, בעצם אפשר להכתיר את הדיאטה שלי כהצלחה! ירדתי עד עכשיו 8 קילו. בינתיים יש עצירה בירידה אבל הבנתי מהדיאטנית בקבוצת התמיכה שזו מגמה מאוד שכיחה בזמן דיאטות, מעין משוכה קבועה בדרכן של נשים שמנסות לרזות. הבנות בקבוצה (כמה מהן שועלות דיאטה ותיקות) עודדו אותי מאוד ואמרו שמי שעוברת את המשוכה הזו, שעלולה להימשך קצת זמן, בדרך כלל מוצאת איזון ואת הדרך לרזות לטווח ארוך. כלומר לרזות וגם להישאר רזה, ולא להיקלע ליויו המטורף הזה של הרזיה-השמנה-הרזיה וחוזר חלילה. בקיצור אני מנסה להחזיק כאן מעמד, לא נשקלת יותר מפעם בשבוע (מנסה גם זה לא! מחכה כבר ליום שבו לא ארצה להישקל בכלל), שומרת על עצמי עסוקה עסוקה עסוקה ומנסה לא להכניס הביתה שום דבר שעלול לפתות אותי.

גיליתי כמה דברים שעוזרים לי בזמן דיאטה, ובכלל. קודם כל, אני אוהבת לאכול עם עוד אנשים ולא לבד. לאכול לבד זה כזה עצוב ומסכן נורא וישר אני מרגישה בודדה, גלמודה ועלובה. חוץ מזה שאם אני מכינה אוכל רק לעצמי אז אני לא משקיעה. אני אף פעם לא אכין סלט מושקע כזה שנראה טוב ואני לא אסדר את הדברים יפה על צלחת. אני תמיד אחטוף משהו מהמקרר או מקסימום אוכל איזו פרוסה. אבל כשמכינים לעוד מישהו אז יש חשק להשקיע. וחוץ מזה, ליד אחרים לא נעים להתבהם, אוכלים יותר לאט, אוכלים פחות קלוריות. יותר נעים בקיצור.

ולאכול בחוץ זה בכלל תענוג, זה תמיד עושה לי חשק לאכול איזה משהו איכותי כזה, שאני אף פעם לא אכין לי בבית, ואז אני אוכלת טוב ולא טורפת לפני ואחרי.

אני מרגישה מאוד טוב. קניתי עוד חולצה, כזאת עם מחשוף נדיב אבל לא נדיב מדי, ומין גזרה כזו של כיווץ מתחת לחזה, ככה שמשמני הבטן מטושטשים לעת עתה… אני מתכוונת לעשות איתה הופעת בכורה הערב בסינמטק. פגשתי חברה חדשה בקורס תיאוריה תסריטאית, התחלנו לדבר על סרטים ודיאטות, והיא הזמינה אותי לאיזה פסטיבל בסינמטק שכמה חבר'ה שלה שותפים בהפקה שלו. דיברנו גם על גברים והחלטנו שבשלב הזה של חיינו, מי צריך אותם בכלל. גיל התחיל לעצבן אותי. נראה לי שכל הדיבורים שלי על אמנות והשראה מאיימים עליו. אולי הוא מרגיש נחות אינטלקטואלית או משהו. בכל מקרה, הוא התחיל להתווכח איתי על כל דבר, גם על דברים שממש לא מצריכים ויכוח, וכל דבר שהיה לי להגיד בכל נושא, מסרטים דוקומנטריים ועד הרגלי תזונה, נתקל באיזה קיר אוטומטי של ביקורת וסרקזם. החלטתי שממש לא מתאים לי כל זה עכשיו, וכמה שהסקס עשה לי טוב (ובכלל כל עניין החיזור וסיום תקופת היובש, אם להיות כנה) – זה ממש לא משרת את המטרה שלי כרגע, שהיא להיות מרוצה, מאושרת ומלאת השראה. ביקורת וסרקזם יש לי כבר, מאמא שלי…

 

 

פרסם תגובה

האימייל שלך לעולם לא ישותף. שדות נדרשים מסומנים *

*
*