אני עייפה, אני מותשת, יום ארוך עם שני ילדים קטנים בחופש ועוד חברים ופעילויות. ועכשיו אבא בא ומטפל בהם ויש לי זמן קצת לעצמי, לנוח. חושבת כל הזמן מה עוד לאכול. כאילו שזה חלק מהמנוחה, ואל תתבלבלו -אכלתי מה שמגיע לי ++ ועוד בעלי שואל אותי איך אני נופלת על העוגה הזו שהכנתי עם הבן שלי. הוא לא מבין למה בכלל אני צריכה לבקש שייקח אותה ממני…
פתאום הבנתי שלנוח זה שונה מלאכול. לאכול זה לאכול, ולנוח זה לנוח – וזה לא שייך ללהכניס קלוריות לגוף. מדהים לא? שפתאום הבנתי את זה…
תגלית השנה