… ואני אפילו לא יודעת מה לבקש.
אני יודעת שמצבי לא טוב. החג היה קרוב מידי לחופש הגדול, והיה ארוך מידי. יותר מידי ארוחות חגיגיות בנות 3 מנות, יותר מידי ילדים יותר מידי זמן בבית, יותר מידי אורחים.
והכי גרוע – המוטיבציה שלי על הפנים ! אני לא מצליחה להתאפק, אני אוכלת גם את התוכנית וגם הרבה מעבר לה, אני מרגישה שאני לא שולטת ולא מצליחה להכניס את עצמי לסדר, ובנוסף … תיכף אני לא מצליחה להכניס את הגוף שלי לבגדים החדשים שזה עתה קניתי !!!!! אני ממש מרגישה איך כל הבגדים היפים האלו נהיים הדוקים מידי, ואני ממש ממש מפחדת. הרי מסרתי את הבגדים הגדולים יותר (והם גם לא היו יפים, הם היו מאוד ישנים ומשומשים מידי, שלא לאמר ממש בלויים). אני לא מתכוונת לקנות בגדים חדשים במידה גדולה יותר ! אין מצב !!!
אז מה לעשות ? אני אפילו לא יודעת אם אפשר להיעזר בכם, קוראי הבלוג, אבל אני מרגישה שאני זקוקה לעזרה דחופה. הקבוצה רק בעוד כמה ימים, ועז אז הייתי רוצה להיות במקום טוב יותר מהמקום בו אני נמצאת עכשיו. ה-צ-י-ל-ו !!!!
אקח על עצמי את האחריות: אני מתחייבת להיצמד לתוכנית, בעיקר בנושא הסלטים והמרקים. אני מתחייבת לא לגעת בשום דבר שאינו חלק מהתוכנית. אני מתחייבת לשמור ולהקפיד. עיקבו אחרי, אני מתכוונת לדווח לכם בקרוב מאוד. אשמח לכל עצה או חיזוק.
שנה טובה,
אולה
9 תגובות
אולה יקרה,
אני קוראת את הפוסט שלך ומרגישה את תחושת הנואשות.
אני גם רואה שתוך כדי כתיבתו כבר מצאת לעצמך קצת פתרונות.
אותי דווקא תפסה ההתחלה שלו. תארת שם את הסיבות לכך שמצבך לא טוב: יותר מדי ארוחות בנות 3 מנות, יותר מידי בית, יותר מידי ילדים, יותר מידי אורחים.
את יודעת, כשמדברים על שינוי, מדברים לא רק על שינוי בהרגלי האכילה. מדברים גם ואולי אף יותר על שינוי בסגנון החיים.
אני הייתי חושבת על איך אפשר, בחגים הקרובים שנשארו לשנות משהו ברשימת ה"יותר מידי" שהבאת. אולי פחות לארח/להתארח? אולי להתאוור קצת לבד מהבית ומהילדים? מה את אומרת?
אולה מקסימה!
אם כתבת כאן ובצורה כזאת, אני מניחה שאת ממש רוצה לשנות את המצב ולהתיישר עם התכנית ואת כבר בדרך הנכונה, ועבר רק חג אחד וארוך מתמיד אבל יש עוד הרבה לפנינו… אז כדאי לבדוק איך כדאי לעבור אותם בשלום, ואני מודה לך מאוד כי נתת לי השראה לכתוב פוסט גם כשאני "על הפנים"… שיהיה ממש בהצלחה ותעדכני עליה!
תודה על התגובה המעודדת. אני ממש צריכה להתמקד בשינוי סדרי העדיפויות שלי – קצת יותר לשים את עצמי במקום הראשון (או אחד מהמקומות הראשונים), ולהפסיק לשים את עצמי אחרונה. בחגים הבאים אני מארחת פחות. אני לא מתכננת לצום ביום כיפור, כך שאוכל להקפיד על אכילה מסודרת, בחג הראשון אנחנו נופשים בכינרת (שם אמורה להיות לי שליטה על סוגי וכמויות האוכל שלי, כי אני מארגנת הכל), ובחול המועד ובחג השני אני כבר אורזת לקראת מעבר דירה, כך שלא אארח לארוחות חגיגיות. ההתאווררות מהילדים תתבצע בשעות היום, כיוון שאני לא עובדת כרגע והם במסגרות עד אחה"צ. אני חייבת לנצל את הזמן הזה לקניות ובישולים רגועים, ולתכננן את ארוחת הערב כמו שצריך כבר בצהריים.
בינתיים אני רוצה לעדכן שעבר עלי יום ממש מוצלח. אמנם אכלתי 7 ארוחות במקום 6, אבל גם הארוחה השביעית היתה ארוחה "שלנו". אכלתי סלט גם בצהריים וגם בערב, ואכלתי מרק בצהריים, בערב, ובארוחה השביעית (שהייתה למעשה השלישית, לפני הצהריים).
מבטיחה להיות בתוכנית גם מחר.
נהדרת!
תראי איזה יופי את מתוכננת על השבועות הקרובים. תכנון וארגון מראש הם באמת מפתחות להצלחה. יחד עם זה, אני לא הייתי בורחת כל כך מהר מהמקום הלא נוח של שינוי סדרי עדיפויות, בעיקר זה הדורש ממך לעלות למקום יותר גבוה וחשוב. עוד לא קראתי מה את מתכוונת לעשות בעניין הזה 🙂
המשיכי לעדכן, נשמע שעלית חזרה על הגל!
הפוסט שלך עלה בפייסבוק http://www.facebook.com/DietaClubIL.
גם שם הגיבו לך 🙂
אני לא מחוברת לפייסבוק ומעדיפה להשאיר את זה כך, גם במחיר של החמצת התגובות…חבל, אבל אין לי כוונה להתחבר לפייסבוק. האם יש דרך להעלות את התגובות לכאן ?
אתמול עבר עוד יום טוב. היתה לי מעידונת קטנטנה בארוחה הערב (עם הפחמימה של הילדים), אבל הצלחתי לעצור את עצמי בשלב מוקדם מאוד של המעידה ולחזור למוטב. אתמול הייתי כבר יותר רגועה ופחות לחוצה, כך שאני יותר אופטימית עכשיו. בכל זאת, אני מרגישה שכדאי לי להקדיש יותר זמן לתכנון, כך שסדר העדיפות שלי יהיה: קודם הצרכים שלי, אח"כ של הסביבה. אני רוצה להמשיך לעבוד על עצמי בכיוון הזה, כי אני חושבת שכולם יהיו מאושרים יותר אם אדאג יותר (או קודם) לעצמי. אתמול פגשתי מישהי שלא ראיתי כבר שנה – היא הורידה 30 קילו ונראית מדהים ! שאלתי אותה "איך עשית את זה?" והיא ענתה: "פשוט סתמתי את הפה …". אמנם אני לא מאמינה בדיאטות רעב, אבל זה נכון שאני צריכה לקחת אחריות על עצמי, על חיי ועל הדיאטה שלי, לאכול לפי התוכנית ולסתום את הפה בשאר ההזדמנויות !!!
גם אתמול עבר יום לא רע. ארוחת הלילה שלי היתה קצת מוגזמת, וכללה 2 מנות פחמימה ושני פירות, אבל פרט לכך היה יום מצויין. הבוקר הזה התחיל טוב, אבל אני קרועה מעייפות אחרי לילה בלי שינה עם 2 ילדים חולים, ואני חוששת שהעייפות שתלווה אותי לאורך כל היום תשבש לי את הדיאטה. מזל שהיום אני נשקלת בקבוצה – אחרת היה לי סיכוי לא רע לחרב את כל התוכנית… וחבל.
ל"רזה" – לכתוב בבלוג כשהמצב כל כך גרוע, זה כמו לבוא לקבוצה אחרי שבוע של זלילה, לדעת מראש שאת הולכת לראות עלייה במשקל, אבל לפחות לא לברוח מהמציאות. כל הדמיונות של "אעשה יומיים טובים בתוכנית ואז אכתוב בלוג" או "השבוע אתאמץ להוריד ואז אגיע לקבוצה" – זה לא עובד. זה רק בריחה מהקושי והדחקה של המציאות. אני אף פעם – לא משנה מה עשיתי או כמה אכלתי – אף פעם לא מפסידה את המפגש של הקבוצה, ואם אני ממש לא יכולה – אני נוסעת למקום אחר בארץ ביום אחר (אבל באותה שעה בערך) על מנת להישקל. אני יודעת שזה שומר עלי מעלייה ומיציאה מהתוכנית. אם להיות גלויה … קיוויתי שהכתיבה בבלוג גם תעזור לי, אבל זה עוד לא ממש תפס אותי. אולי בגלל מיעוט התגובות ? אולי אני לא כותבת מספיק ? אז הנה, השבוע אני מנסה לכתוב משהו קצר בכל יום, ובינתיים זה עובד …
באופטימיות – שיהיה יום מוצלח !
אולה
היי אולה,
אין אפשרות להעלות את התגובות מהפייסבוק. סורי 🙁
אני קוראת את מה שאת כותבת ורואה שאת מתנהלת כל כך נכון. גם בבחירה שלך שלא לוותר על השקילה והמפגש הקבוצתי, גם בכתיבה שלך, שמשמשת כסוג של התבוננות פנימה ומראה. מכאן זה נראה שאת בדרך הנכונה. מה דעתך? האם את שם? ואם לא, מה יעזור לך לעלות על הדרך הנכונה?
דנה
הי דנה,
תודה על התמיכה.
כן, אני במקום ממש טוב. אני מרגישה שאני מאוד מודעת למה שעובר עלי (גם אם זה לא קשור ישירות לדיאטה, הכל בסוף משפיע …). אני חושבת שאני גלויה למדי עם עצמי וגם בבלוג, וכמובן שגם בקבוצה. אתמול נשקלתי וירדתי 800 גרם (בשבועיים). אני בטוחה שבחג הארוך הזה לא ירדתי, אבל כנראה שלפני החג הייתי די בסדר, ותפסתי את עצמי בזמן וחזרתי לתוכנית מיד ביום ראשון בבוקר. מכיוון שאני מאוד פעילה כל היום, מעידות קטנות לא עוצרות את הירידה במשקל שלי. אני רק חייבת להיזהר מחגיגות ענקיות כמו שהיו לי בחג, כי זה יכול לזרוק אותי החוצה לגמרי מהתוכנית לכמה שבועות. הפעם עצרתי את זה בזמן, ואני מרגישה על הדרך הנכונה לירידה משמעותית במשקל. כרגע אני קילו ו-600 גרם ממשקל עגול מסויים, וזו המטרה שלי לחודש הקרוב. קיבלתי גם החלטה אסטרטגית להעלות את הדיאטה שלי בסדר העדיפות היום-יומי שלי (קניות, בישולים, הקפדה על זמנים וכו').
אני חושבת שמאוד יעזור לי לכתוב יותר תדיר בלוג שלי, ואני מתכוונת לעשות את זה. אין מצב שאני כותבת ואז הולכת לזלול. הכתיבה שומרת עלי במידה מסויימת. התגובות בבלוג מאוד עוזרות לי להתחזק. כל מי שקורא את זה – דעו שאני עוקבת אחרי התגובות ולוקחת אותן ללב …
תודה, אולה