אני מנסה לשכלל קצת את הדיאטה. החלטתי (קצת גם בעקבות גיל) להתעמק בקולנוע. התחלתי קורס של תיאוריה תסריטאית וזה לגמרי שינה את הדרך שבה אני מסתכלת על סרטים. האמת שברגע שלומדים את התבנית ההוליוודית ואיך משתמשים בה בז'אנרים השונים אפשר לנחש את רוב הסרטים מיד אחרי המאורע המחולל הראשון, רק לפי האקספוזיציה. ולמרות שזה די מגניב והכול, זה קצת הורס לי את ההתרגשות בהמון סרטים שראיתי לאחרונה. חשבתי בהתחלה לעבור לספרות אבל אין לי עצבים בשביל זה ורק עכשיו נראה לי שסוף סוף מצאתי את מה שבאמת נוסך בי השראה אמיתית, כזו שנשארת לאורך זמן: אמנות! נכנסתי לקורס פתוח של איך להתבונן ביצירות אמנות וגיליתי שפשוט אי אפשר לחשוב על אוכל כשמסתכלים על יצירות מופת. אני עוד רק בהתחלה אבל כל הפופ ארט פשוט עושה לי את זה, משהו בפרוורטיות של הפלסטיק והצבעוניות הצעקנית, אני מתה על זה.
הבעיה היא שגיל די תקוע בעבר בכל עניין האמנות ובכלל הוא לא מבין למה ללכת למוזיאון אם אפשר ללכת לסרט, זה קצת הרחיק בינינו לאחרונה כי אני נכנסתי לזה חזק ונראה לי שזה לא מעניין אותו בכלל ואפילו שלדיאטה זה חולל פלאים הוא כל הזמן רק עסוק בלהעביר ביקורת. אני חושבת לאחרונה שאולי הוא באמת קצת צעיר בשבילי.
השגרה היומית שלי איכשהו סבירה, אני מאוד מקפידה על הרגלי תזונה נכונה ואפילו התחלתי לקנות כמעט הכול אורגני. רק על הקפה אני לא מוותרת בשום אופן ואלכוהול אני שותה לא יותר מפעם בשבוע וגם אז רק שניים שלושה קוקטילים וזהו. שלשום יצאתי עם חברות (כבר פעם שנייה רצוף בלי גיל) והיה כיף גדול, מצאנו איזה באר בוויטל וישבנו ודיברנו על אמנות עם איזו חבורה של פריקים שישבו איתנו והרגשתי מעולה אבל איך שחזרתי הביתה גיל ביאס לי את החיים עם כל הרגשי נחיתות שלו וגם הרגשתי כמו פרה וגם אכלתי ארוחת חצות מושחתת עתירת קלוריות שהייתה הכי לא במקום.
העניין הוא שברגע שהרגלי התזונה משתנים ומתחילים לאכול אפילו קצת יותר בריא, הגוף מתחיל להתנקות ונהיה הרבה יותר רגיש לזבל. זה לא רק עניין של מינונים, כמויות וקלוריות, זה לא רק עניין של כמות. זה גם (ואולי בעיקר) עניין של איכות. אז הארוחת חצות הזאת יושבת לי ממש לא טוב בבטן. פחמימות ריקות באמצע הלילה, הגוף שלי ממש צועק הצילו מזה, וזה משהו שלפני שהתחלתי דיאטה לא הייתי מרגישה אותו אפילו, לא הייתי סופרת אותו. תרתי משמע. ככה שגם פה אפשר לראות איזה פן חיובי. אני בדרך הנכונה. לפעמים אני סוטה ממנה, אבל זה רק מחזק אצלי את ההרגשה שזו באמת הדרך הנכונה, וגם מחדד את הרגישות של מה טוב ומה לא טוב ואיך לנהל את הדיאטה הזו הכי טוב.