יש הרבה חלקים ליום שלי: אני עושה את כל הנסיעות, הקניות, הבירורים ואני גם מתחזקת את משק הבית, בעצם לכל דבר ועניין הקשור בילדיי אני הכתובת הבלעדית. בתוך כל זה לעשות דיאטה זה עניין לגמרי לא פשוט. כשרק התחלתי (אחרי הריוני השני) עוד הייתה בי תקווה לחזור למידת נעוריי אולם עם הזמן התפקחתי מעט וכעת כל מה שברצוני לעשות הוא למצוא נוסחה לדיאטה שבה אוכל להתמיד ושאותה אוכל לשלב בחיי.

ברוב המקרים (כך על פי ניסיוני) דיאטניות וקואוצ'רים למיניהם, אין להם תמונת מצב אמיתית על ההתנהלות בחיי משפחה ולכן לעתים קרובות הציפיות שלהם גבוהות מדי. "קחי איתך גזר או סלרי טרי לריצת הבוקר" זה טוב ויפה אם את לא מכינה סנדביצ'ים אגב הנקה ומנסה להגיע לבית הספר לפני שמונה.

בעצם מאז שבני הבכור עבר את גיל 8, לא טעמתי סלרי ובכלל פירות וירקות טריים, מבחינתו, זה מחוץ לתחום. בעלי עובד במשרד הביטחון שעות ארוכות ומפרנס אותנו בכבוד. אולם בכל הקשור בטיפול בילדים אני מוצאת את עצמי לעתים קרובות מדברת לקירות. גם אם הוא מצליח להקשיב ויש לו את כל הנכונות שבעולם לעזור, אין לו מושג על מה מדובר כי הוא פשוט לא נוכח בחיי היום-יום. הוא לא יודע מה זה אומר שהילד מרביץ בגן או שהחוג של הבכור מתנגש עם השעה היחידה בשבוע שבה הרופאה של הקטנה יכולה לקבל אותנו. והוא גם חושב שהכול זה קלי קלות. פשוט כי הוא אף פעם לא עשה את זה ואין לו מושג מה זה לגדל שלושה ילדים ולנהל בית. עם הדיאטה אני בכלל לא מטרידה אותו. הוא יודע שאני מנסה (זה לא מפריע לו בחגים להציע לי סופגניות בקריצה מקניטה) אבל נדמה לי שהוא חושב שאני מנסה בשבילו. בשלב מסוים החלטתי שטוב שכך הוא יחשוב.

על "פעילות גופנית" בכלל אין מה לדבר. כלומר, זה נכון שכל החיים שלי הם פעילות גופנית אחת גדולה (רק לסחוב את הקטנה על הידיים כל היום זה יותר ממה שרוב הספורטאים יכולים), אבל למשהו מסודר ממש אין לי זמן. אומרים שתמיד אפשר לקום מוקדם ולפתוח את היום בריצה קלה או שחייה. אבל באמת נראה לי שאין לאנשים האלה ילדים.

עם הילדים התברכתי. הבכור עוזר לי בכל, בעיקר עם הקטנים, אבל גם הרבה עם האוכל. אני מספרת לו הכול והוא מזכיר לי מה לאכול ומה לא לאכול ועוזר לי לחשב קלוריות (הוא בהקבצה א' במתמטיקה). הוא לא שמן אבל רואים שיש לו את מבנה העצמות של אבא שלו, אז בטח לא יזיק לו ללמוד על תזונה נכונה ממקור ראשון. הקטנים אוכלים הכול. האמצעי ירש את מבנה הגוף של אחי – הוא יכול לאכול הכול ולא משמין בכלל. הקטנה צעירה מכדי להבין. בינתיים הרבה על הציצי אבל כבר אוכלת מוצקים ולפני שבוע אכלה קבב בפעם הראשונה ומהחיוך שלה ישר ראית שהיא חלק מהמשפחה.