פורום דיאטה:

הפורום מיועד לכל המתעניינים באורח חיים בריא,תזונה ודיאטה. זה המקום לשאול,להתייעץ ולשתף.

מנהל הפורום: dana, דיאטנית החברה

כדי להשתתף באופן פעיל בפורום, יש צורך להתחבר למערכת. במידה ועדיין לא נרשמת לפורום, כל שעליך לעשות הוא להקדיש שתי דקות לצורך רישום חינם בטופס ההרשמה המקוון לפורום. מייד לאחר ההרשמה תוכל להכנס לפורום כחבר פעיל.

באם הנך חבר/ה פעילה באחת מקבוצת התמיכה של דיאטהקלאב, אנא הרשם/י באמצעות טופס ההרשמה למשתתפים.

• • 

  • לדנה - שאלה בנוגע לאפונה סינית

  • מאת: 1357
  • נשלח בתאריך: 24-11-2009 08:57

  דנה שלום,
  
  בחוברת אין התייחסות לאפונה סינית. על השקית (סנפורסט) כתוב שיש בה 26 קלוריות ל- 100 גר'. בשקית יש 104 קלוריות (400 גר'). האם ניתן לאכול את כל השקית בארוחת צהריים כתוספת לבשר אם לא מצרפים סלט לארוחה?אני מאדה את האפונה הזו עם מים ומעט מלח. תודה.
  • • 

    • אפונה סינית

    • מאת: dana
    • נשלח בתאריך: 24-11-2009 12:20

    לפי הרשום על השקית, האפונה הסינית שייכת לקבוצת הירקות.
    לפי כך, שקית שלמה ממנה תהיה 4 מנות ירק, יותר ממה שמוקצב לארוחת הצהריים.
    חצי שקית תלך?
    בתאבון!
    • • 

      • ילך... יש ברירה?

      • מאת: 1357
      • נשלח בתאריך: 24-11-2009 12:25
• • 

  • סטודנטית

  • מאת: student_girl
  • נשלח בתאריך: 23-11-2009 08:36

  שלום,
  במסגרת הלימודים שלי נתבקשתי לבדוק תחום שמעניין אותי והחלטתי שאני מעוניינת לבדוק את תחום קבוצות תמיכת תזונה ודיאטה.
  רציתי לדעת האם ניתן להצטרף לאחת הקבוצות שלכן ולתצפת כפעמיים-שלוש לכל היותר על מנת לראות מהי הדינאמיקה הנרכשת בקבוצה לעומת אנשים שלא נמצאים בקבוצת תמיכה.
  אשמח לתגובתכן,
  תודה הסטודנטית
  • • 

    • סטודנטית יקרה...

    • מאת: beraleb
    • נשלח בתאריך: 23-11-2009 09:03

    פעם בגלגול הקודם הייתי חולדת מעבדה... צפו בי וצפו... עד שמתתי והפכתי לפילונת... מאז הימים ההם החלטתי שאין בי צורך להיות נצפיית...
    אבל זו אני... אולי אחרות ישושו לקראתך.
  • • 

    • אנא פני למשרדי החברה

    • מאת: AYELET KWITZEL
    • נשלח בתאריך: 23-11-2009 13:09

    בטלפון 1-800-601-601
• • 

  • עוד ספר...הפעם פחות מצמרר...:)

  • מאת: LilachM
  • נשלח בתאריך: 22-11-2009 10:38

  אני קוראת עכשיו את "לאהוב את מה שיש" של ביירון קייטי – מומלץ ביותר !
  http://www.ima-adama.co.il/know_yourself/awareness/awareness_arnina_kashtan1.htm
  אני ככה בעמודים הראשונים, וכבר ניסיתי ליישם את השיטה על עצמי..
  יום שישי בצהריים אני והבת שלי בדרך הביתה מהחוג שלה..ואני מרגישה שאני מתה מרעב, לא יודעת איך אני אצליח להגיע הביתה..איך אצליח להכין ארוחת צהריים לכולם, איך אצליח לא לחרוג..הרגע שאני אשב לאכול נראה לי כמו נצח...
  ואז ניסיתי את השיטה – מפרידים את מה שקורה במציאות לבין המחשבה על מה שקורה במציאות.
  המציאות – אני רעבה, פעם אחרונה שאכלתי הייתה לפני שעתיים.
  המחשבה על המציאות – אני עומדת למות מרוב רעב, אני לא אצליח להחזיק מעמד עד שאני אשב לאכול.
  מה יותר גרוע המציאות או המחשבה על המציאות ?
  כמובן – המחשבה על המציאות.
  ואותה...אני יכולה לסלק.
  ואכן סילקתי – בתוך שניות התעודדתי לגמרי, המצב רוח חזר אליי וכמו גדולה הגעתי הביתה, מצצתי סוכריה עד שסיימתי להכין את הארוחה....וסוף טוב.
  
• • 

  • "רזה" / סטפן קינג

  • מאת: LilachM
  • נשלח בתאריך: 19-11-2009 11:25

  קראתי תקציר של ספר מצמררר...כמובן שישר הזכיר לי אותנו...אז בא לי לשתף אתכם:
  הגיבור, אדם בעל עודף משקל קיצוני, ביקר ביריד והסתכסך עם מגיד עתידות צועני. הצועני קילל אותו.
  הגיבור החל לרדת במשקל, ללא קשר למה שהוא אכל.
  בהתחלה זה לא הורגש. לאחר מכן, היה נעים. מחמיא. בשלב מסוים הגיבור הפך בריא. נורמלי. אך המשקל לא עצר שם. הירידה נמשכה ונמשכה. בהמשך הוא החל לרדת לעבר תת משקל ולמטה מכך. הרפואה לא היתה מסוגלת להגיש לו עזרה. יש תיאורים שלו רזה וחלש כעלה נידף. "מוזלמן". הירידה נמשכה.
  נואש, כשהוא רואה את סופו מתקרב, הגיבור מצא את דרכו אל הצועני, וביקש את סליחתו. התחנן שיסיר ממנו את הקללה.
  הצועני הסכים. הסביר שאינו יכול להסיר את הקללה, אולם יכול להעביר אותה לאדם אחר. הצועני הגיש לגיבור עוגה, והסביר, שמי שיאכל ממנה, יקבל את הקללה. ואז היא תהיה בלתי הפיכה.
  הגיבור הניח את העוגה על השיש בביתו. הוא תכנן שתאכל ממנה, אשתו.
  לפנות בוקר, הבת האהובה הגיעה בהפתעה, ונשנשה במטבח להנאתה.
  "מה אכלת?"
  "על השיש היתה עוגה".
  כשהגיבור שמע את התשובה, והבין את ההשלכות של מה שהוא עשה, הוא ניגש למטבח, פרס לעצמו פרוסה, ואכל אותה.
  
  • • 

    • ככה את פותחת לי את היום, לילך?

    • מאת: AYELET KWITZEL
    • נשלח בתאריך: 19-11-2009 12:51

    אני יושבת כולי עם צמרמורות...
    
    אז מה היה לנו שם? ירידה מהירה כתוצאה מקללה, עד כדי פגיעה בבריאות ותסכול.
    
    ומה יש לנו כאן? ירידה מתונה עם ברכות בשפע, הרבה חיוכים וידיים רבות התומכות בתהליך הארוך והמפתיע הזה.
    יש לנו גם עוגה אחת (או תחליף) פעם בשבוע כמנה מותרת.
    
    טוב, רק דיברתי על המנה המותרת וכבר חזר אלי החיוך...
    
    שיהיה לך שבוע מקסים, מלא ברכות ומעניין ו... ספרי איך הספר.
    איילת
  • • 

    • מזל שלא הגעתי לביתו של הגיבור

    • מאת: beraleb
    • נשלח בתאריך: 19-11-2009 18:23

    כמעט בטוח שהייתי דופקת פרוסת עוגה ראויה (בעיקר אם זו קרמשניט).
    ואת, ראבאק עליך... במקום להתענות עם סטפן קינג אולי תתחילי לדפדף בקאמא סוטרא? ותגלי איך ניתן להתלות במהופך על מוט הוילון גם אם את שמנמונת!!!
    שבת שלום בובה...
    מיכל/מיקה/ברלה
    • • 

      • בהחלט מזל...

      • מאת: LilachM
      • נשלח בתאריך: 22-11-2009 10:23

      קוראת גם וגם..זה לא סותר..:)
      פשוט קאמא סוטרא..זה בפורום אחר..:)
      
• • 

  • כזכור, מחר יום ההולדת שלי...

  • מאת: beraleb
  • נשלח בתאריך: 20-11-2009 11:31

  ולא הצלחתי להמנע מהעוגה... רק מה, הגורל מתעתע לו והיא יצאה דקיקה כל כך, עד שבאופן טבעי הרמתי תפילה לאלוהים שמותניי תהיינה פעם כה דקיקות.
  פאני המליצה להעמיס הרבה קרם כדי שלא יבחינו בבושה... ואני החלטתי לקרוא את זה כסימן מהשמים והשלכתי את העוגה לפח.
  מזל טוב לי... !!!
  זו לי פעם ראשונה בחיי שהמשתה שלי יתבסס על כרוב וחבריו... נראה כמה חדווה תתווסף לחיי...
  אתם עוד תשמעו על זה.
  שבת שלום!!!
  
  • • 

    • מזל טוב מיכל והגשמת כל המשאלות.

    • מאת: AYELET KWITZEL
    • נשלח בתאריך: 20-11-2009 17:57
  • • 

    • מזל טוב

    • מאת: sara165
    • נשלח בתאריך: 21-11-2009 23:27

    תענוג לקרא אותך שוב
    מאחלת לך המון הצלחה וקבלה והתגשמות כל השאיפות
  • • 

    • לפח ?!?

    • מאת: LilachM
    • נשלח בתאריך: 22-11-2009 10:20

    כל הכבוד לך !!
    מזל טוב ! עד 120 עם משקל רצוי...:)
    אבל נשמה..מה עם מנה מותרת ? לא שווה לקיים אותה ביום ההולדת שלך עם עוגת תוצרת בית ? למה רק כרוב...
    
• • 

  • מנה מותרת

  • מאת: dana
  • נשלח בתאריך: 19-11-2009 13:57

  מעכשיו, גם במחשבון שלנו
  לשימושכם :)
  
• • 

  • ימים אחדים ויום הולדתי...

  • מאת: beraleb
  • נשלח בתאריך: 17-11-2009 14:25

  מזה שנים הפכנו מוקירי זכרי ואנוכי את יום ההולדת שלי למשתה רב שעות , שתיה ומזונות.
  ומזה ימים אני נאבקת עם עצמי ומתלבטת איך אצליח שיהיה משתה בו נשתכר עד אובדן... נחולל בששון על שולחנות... אך נקפיד על מזונות דלי קלוריות... לא חייבים עוגות שכבות עם קרמים ושברי נוגט... אפשר לשמוח גם עם סלטים צבעוניים ולחם מיוחד, לא?
  ובעודי מתלבטת.. שולח לי ילדי האהוב (איתו אני נוהגת להתלבט) אס אמ אס ואומר... אימי, האמיני שיופייך ייחודי וכדברי אלתרמן " יש יפות ממנה, אך אין יפות כמוה" ואת אימי יפתי... השתמשי בסביבה לחיזוקים אך שהחיזוק האמיתי יבוא ממך , האמיני בעצמך, עשי את שטוב לך "בנך!
  אז דומעת מהתרגשות מבקשת לספר לכם/ן כי נפלה בי החלטה בעזרת ילדי המנחם... יהיה משתה, תהיה שמחה אך לא יהיו קלוריות מיותרות!!!
  טוב, אולי יש לי צלוליטיס אך תודו שבורכתי בילד הכי מתוק בעולם... זהו, מזל טוב מיכל!!!
  • • 

    • איזה יופי.

    • מאת: AYELET KWITZEL
    • נשלח בתאריך: 17-11-2009 15:57

    אין, אין על ילדינו החכמים, היפים והמכירים אותנו כ"כ טוב, לפני ולפנים.
    מאחלת לך יום הולדת שמח, טעים ודל קלוריות.
    איילת
  • • 

    • מתוק ?

    • מאת: LilachM
    • נשלח בתאריך: 19-11-2009 11:32

    הוא מדהים ומקסים ורגיש מאין כמוהו...:)
    בהחלט בורכת..
• • 

  • מתחייבת...

  • מאת: LilachM
  • נשלח בתאריך: 18-11-2009 11:55

  היה לי שבוע רע רע רע...
  מאז ההתגברות החד פעמית שהייתה לי על נפילה, והנפילה שהגיע ביום למחרת..זה רק הלך והחמיר.
  אני כותבת כאן עכשיו, כי אני מתחייבת שהחל מעכשיו אני מחזירה את עצמי לתוכנית "מצוחצחת".
  שמחה שיש לי איפה לומר את זה.
  
  • • 

    • מצטרפת אליך להתחייבות לחיי תוכנית מצוחצחת

    • מאת: galit1
    • נשלח בתאריך: 18-11-2009 12:03
  • • 

    • יקירה

    • מאת: beraleb
    • נשלח בתאריך: 18-11-2009 12:37
  • • 

    • יקירה

    • מאת: beraleb
    • נשלח בתאריך: 18-11-2009 12:38

    לא מתחשק לי להשמע "פולניה" מכובדת... אך ראבאק... איך לא אומר לך בטון מתרונן... כי "חיי לימדוני שהבטחות וקרום של לחם נועדו לשבירה"
    למה להתחייב? לא שווה הרבה יותר לזרום עם התוכנית? ומה יותר אנושי מלמעוד?
    בעיני כה אנושי להתמכר לעונג שבפחמימה גם אם זה מביא למעידה מהתוכנית.
    ואת? קחי חיבוק... תתענגי על התוכנית כי היא פלאית ושלא תפסיקי מעת לעת למעוד!
    בנת??????
    מיכל.
    • • 

      • עדיין מתחייבת...:)

      • מאת: LilachM
      • נשלח בתאריך: 18-11-2009 13:33

      ההתחייבות שומרת עליי.
      מתחייבת לשתות מים, מתחייבת להשגיח על עצמי היטב בזמן חופשה, מתחייבת לחשוב פעמיים לפני שאני מכניסה שוקולד לפה, מתחייבת לשים את עצמי במקום הראשון ועוד ועוד ועוד...
      לא חושבת שיש משהו רע בלהתחייב..הרי במקרה הגרוע ביותר אני אעמוד בה..:)
      • • 

        • התחייבות

        • מאת: judith
        • נשלח בתאריך: 18-11-2009 13:39

        לילך יקירה-
        אני רוצה לחזק אותך בהתחיבויות שלך וסומכת עלייך שתצליחי ובגדול...........
        • • 

          • או....

          • מאת: LilachM
          • נשלח בתאריך: 19-11-2009 08:24

          הנה את..:)
          תודה ! אני יודעת שאת סומכת עליי יותר משאני סומכת על עצמי..:)
          • • 

            • חביבתי

            • מאת: judith
            • נשלח בתאריך: 19-11-2009 10:39

            חסרת לנו השבוע - אני מקווה שניפגש ביום ראשון.................
            
            • • 

              • תודה...

              • מאת: LilachM
              • נשלח בתאריך: 19-11-2009 11:16

              גם אתם חסרתם לי...
              יש לי אלפי תירוצים ללמה לא הגעתי...
              אבל ברור שאם היה לי שבוע טוב הייתי באה גם על ארבע..:)
    • • 

      • אה..ותודה !

      • מאת: LilachM
      • נשלח בתאריך: 18-11-2009 13:39

      על החיבוק. לקחתי.
      :-)
      • • 

        • סבבה... יש לי מלא חיבוקים

        • מאת: beraleb
        • נשלח בתאריך: 18-11-2009 14:10

        שמסיבות אלו ואחרות נמנעתי מלחלקם...
        סיכמנו... אני אביא את החיבוקים... את ההתחייבות... והעיקר ששתינו ננצח!!!
        מיכל
        • • 

          • אגב...

          • מאת: beraleb
          • נשלח בתאריך: 18-11-2009 15:30

          אם את לילך שאני חושדת ... אז החיבוק יבוא עם לחישת כישוף אהבה באוזן.
          אם לא, אז לא!!
          • • 

            • לא חושבת...

            • מאת: LilachM
            • נשלח בתאריך: 19-11-2009 08:29

            שאנחנו מכירות...:)
            
            
            
            • • 

              • לא?

              • מאת: beraleb
              • נשלח בתאריך: 19-11-2009 09:26

              אז ככה, גם אם לא.. חיבוקיי הם בתוקף!!!
              מעבר לכך... מיכל הוא שמי על סמך תעודת הזהות... אך מאז היותי אני נקראת מיקה.
              וחוץ מזה... היום מקובל לפתח אהבות וירטואליות, לא?
              • • 

                • חוזרת בי...

                • מאת: LilachM
                • נשלח בתאריך: 19-11-2009 11:18

                מי מכיר אותך בתור מיכל ??
                יאללה..תלחשי לי..:)
                
  • • 

    • שלום לילך

    • מאת: AYELET KWITZEL
    • נשלח בתאריך: 19-11-2009 08:11

    אמנם עברו פחות מ- 24 שעות מאז הודעתך הקודמת, אך אני סקרנית...
    איך את? חזרת לתוכנית?
    ספרי, ספרי...
    • • 

      • כן..כן..

      • מאת: LilachM
      • נשלח בתאריך: 19-11-2009 08:25

      עזרה לי מאוד ההודעה כאן...היה לי יום מוצלח אתמול עם מעידה קטנה בערב - שזה כלום לעומת מה שהיה בשבוע האחרון.
      יום חדש היום, ואני כבר מלאת מוטיבציה להתחייב שוב לגבי היום.
      תודה רבה על התעניינות..:)
      • • 

        • גם אני

        • מאת: galit1
        • נשלח בתאריך: 19-11-2009 09:48

        וממשיכה לעוד יום מוצלח
        
        בהצלחה לך
        • • 

          • נפלא...

          • מאת: LilachM
          • נשלח בתאריך: 19-11-2009 11:19

          שככה דרך החוטים הוירטואליים הצלחתי להשפיע עלייך...
          בעצם מה אני לוקחת את הקרדיט..
          כל הכבוד לך !
          תמשיכי יחד איתי..:)
      • • 

        • נפלא! שמחה בשבילך. המשיכי כך.

        • מאת: AYELET KWITZEL
        • נשלח בתאריך: 19-11-2009 10:03
• • 

  • ל"סופרת" שכתבה את היצירה על אובדן החופשי חודשי-

  • מאת: beraleb
  • נשלח בתאריך: 11-11-2009 12:03

  ובכן, קשה לי שלא להגיב ובכן, הסיפור לא רק שאינו מדהים בעיני הוא כמעט על סף הלא ראוי., בעיני לפחות. כן, אפשר ורצוי לעודד שמנים ושמנמנים לרדת במשקל...אך להאחז במסרים ההופכים אנשים שמנים ללא ראויים, מקומם כל נים בגופי השמן!!!
  מה מדהים באמירה לא רצינית (נשבעתי לא להיות בוטה) שאם את עוטה עליך עוד 20 ק"ג לכאורה אינך ראויה ליחס, התחשבות וכדו'???????.
  נכון, שומן מכער ומכווץ מידות טובות, אך מכאן ועד להפיכת השמן למאוס ולא ראוי, המרחק רב ביותר.
  לא אהבתי מאום מהסיפור הזה, הוא הזכיר לי יותר את סגנון הפולניה שחיוני לה שהכל יהיה בסדר... מצוחצח ... והעיקר נראה טוב כלפי חוץ.
  אגב, עוד יכולתי להבין אם היית שואלת את עצמך בסוף "האם עם תוספת של 20 ק"ג היה בי העוז להלחם בעבורי"? אך לשאול "האם הייתי נעניית"? נראה לי מקומם.
  רק חסר שתאמרי בנימה פולנית כמו אימי הגאה "בחורה עם שכל צריכה לעשות איתו משהו יותר חשוב מלחשוב" אין על אמא שלי...
  מזל שאין לי שכל!!!!!
  מיכל
  
  
  • • 

    • למה את טומנת את ראשך בחול?

    • מאת: guyr13
    • נשלח בתאריך: 11-11-2009 19:39

    זה לא מדע מדויק
    אבל אין ספק שאשה יפה וחטובה תקבל יחס שונה מאשה שמנה!
    בואי לא ניתמם
    למה בכל ענף המכירות מבקשים הופעה "ייצוגית" שזה בעצם יפה ורזה?
    כי זה מה שמושך אנשים וזה מה שמוכר וזו המציאות קשה ככל שתהיה
    אחרי שנרגעתי...
    שלום לפורום היקר
    אני אומנם כבר לא בתוכנית(לצערי) אבל ממשיך לקרוא לפעמים
    מתגעגע לפורום ולקבוצה
    מאחל לכולכן בהצלחה
    • • 

      • כי...

      • מאת: beraleb
      • נשלח בתאריך: 11-11-2009 20:08
    • • 

      • כי...

      • מאת: beraleb
      • נשלח בתאריך: 11-11-2009 20:09

      א. יש אחת שטומנת בחובה ואני טומנת בחיבה...
      ב. איני מיתממת, אני מודעת לכך שלמראה חיצוני יש משמעות, לא סתם אני מנהלת מלחמת חורמה בצלולוטיס.
      ג. אני מודעת היטב לחסכים שהבאתי לחיי בימי שומן, אך חרף כל אלו אני נמנעת מלפסול אדם בשל גודלו.
      זה לא אומר שאביא פיל למיטתי, גם לא קרנף... אך לא רארה בהם זן נחות שאינו זכאי לעזרה בשל גודלם.
      אם זו היתממות בעיניך, אז הריני מיתממת!
    • • 

      • הי גיא יופי לקרוא אותך שוב

      • מאת: iritdigmi
      • נשלח בתאריך: 11-11-2009 20:25

      הקבוצה ואני נשמח לראותך חוזר, אתה יכול להפתיע ימי א' 19.30 באותו מקום.
      להתראות ובהצלחה אירית.
      • • 

        • תודה אירית היקרה... בקרוב...

        • מאת: guyr13
        • נשלח בתאריך: 15-11-2009 14:10
        • • 

          • הי גיא כבר חשבתי שאתה לא רוצה לדבר איתי...

          • מאת: iritdigmi
          • נשלח בתאריך: 16-11-2009 11:27

          הקרוב בהשמנה הוא אתמול ומאחר ואין לנו אתמול אז היום, או כבר או כאן ועכשיו מה אתה אומר על זה??
          בהצלחה אירית.
          • • 

            • וכי למה שלא ארצה? ההיפך הוא הנכון

            • מאת: guyr13
            • נשלח בתאריך: 17-11-2009 20:19

            אבל את יודעת עד כמה השכבות שומן מפריעות וגורמות לנו להתבייש בעצמינו כאשר אנו לא עומדים בציפיות
            גם אני נפלתי לתוך זה ולא מצליח להתרומם
            מתבייש בעצמי
            מתבייש להראות את עצמי בקבוצה
            נאכל מבפנים ואז הולך מבחוץ
            מתגעגע מאוד
            גיא
            • • 

              • גיא היקר

              • מאת: AYELET KWITZEL
              • נשלח בתאריך: 18-11-2009 07:11

              דפדפתי אחורנית מספר דפים ומצאתי אותך מתרגש, שמח, מאושר ומתחבר. זוכר?
              "מאז שנכנסתי לתוכנית אני בגן עדן ". קראתי אותך אז בשקיקה ואהבתי כל מילה שכתבת.
              מזכירה לך איך הרגשת. קרא אותך והזכר לעצמך כיצד איפשרת לעצמך להרגיש.
              
              לפי המסורת היהודית כל תכלית העולם היא לתקן את חטא האדם הראשון
              אינני אדם דתי אך אני מוצא במדרש זה חיבור נפלא לדרך שלי
              אז מה היה שם? אלוהים ברא את האדם ורעייתו חוה בגן עדן, היו להם חיים נצחיים, מלאכים היו מטפלים בהם, ממש גן עדן תרתי משמע
              בקשה אחת ויחידה ביקש הבורא מאדם וחוה-לא לאכול מעץ הדעת! אני לא מבין את האדם הראשון איך נפל דווקא בזה כאשר לא היה חסר לו כלום, בסך הכל ביקשו ממנו לא לאכול מהעץ.
              ישנם חילוקי דעות איזה עץ זה היה יש אומרים תאנה,תפוח,ענבים ואפילו חיטה. אם זה חיטה אני עוד יכול להבין אותו, בטח הנחש הכין לו איזה בגט צרפתי וכנראה שם הוא נפל, מי יודע אם הייתה לו "מנה מותרת" מה היה קורה....
              מרגע שהאדם אכל מעץ הדעת התחיל להתבייש, התבייש בגופו והחל לכסותו בעלה תאנה- קרה גם לי.
              התחבא מאלוהים כי כל כך הצטער על מה שאכל- קרה גם לי.
              אבל אם נעמיק קצת נגלה שיש בעיה עם איסורים, הם קורצים,מגרים,מפתים יותר מכל דבר מותר בבחינת "מים גנובים יימתקו"
              אפילו האדם הראשון שלא חסר לו דבר נכשל דווקא בדבר היחידי שנאסר עליו
              אני זוכר את עצמי בתוכנית אחרת לא פחמימות - כל מה שחשבתי כל היום זה היה רק פחמימות ובסוף הנחש הגיע גם אלי.
              כמה אני שמח שאני בתוכנית שהכל מותר בה שאין איסורים, אמנם יש גבולות וחייב שיהיו כאלו אחרת הפורום הזה לא היה קיים.
              אם האדם הראשון היה משתמש ב"רק להיום" בטוח היה מצליח להתגבר
              כמה שיש תאווה למשהו, אם אומרים רק להיום אני מוותר ומחר נדבר ,מגיע המחר והתאווה כבר שום דבר.
              אז למדתי שהחטא הראשון היה אכילה אסורה
              ולמדתי שאין דברים אסורים כך גם אין המון פיתויים
              למדתי שפיתוי שמחכה למחר סופו שנגמר
              למדתי ש"מנה מותרת" משחררת
              אני שמח שאני בתוכנית הנפלאה הזו שמאפשרת לי להנות מכל העולמות
              אסיר תודה לתוכנית ,למדריכה שלי,לקבוצה המקסימה ולכם כל חברי הפורום
              (אני רק 24 שעות בתוכנית אז אם אני כותב דברים לא לעניין אשמח לקבל כל הערה)
              לילה טוב
              גיא
              
              
              
            • • 

              • בוקר טוב גיא

              • מאת: iritdigmi
              • נשלח בתאריך: 18-11-2009 09:42

              אני מבינה בשכבות שומן ובבושה,ויתרתי על הכל והלכתי לקבוצה.
              לא אומר לך עזוב... אין לך מה להתבייש... אתה חכם עם קסם אישי ומעניין.
              אומר לך: אם אתה רוצה לעשות משהו טוב לגיא אז אסוף את עצמך ותגיע.
              מחכה לך ואעזור לך לאורך הדרך יום טוב אירית.
              • • 

                • גיא...

                • מאת: LilachM
                • נשלח בתאריך: 18-11-2009 11:39

                קראתי את מה שאיילת ציטטה ממך, וזה מקסים !
                מבינה לחלוטין למה כל כך מתעגעים אלייך..
                תחזור לקבוצה, זה יעשה לך טוב ! וגם לקבוצה !
                אני יודעת, שהייתי מאוד שמחה להיות שותפה בתהליך עם אדם כמוך בקבוצה..:)
                • • 

                  • הגיא הזה..

                  • מאת: beraleb
                  • נשלח בתאריך: 18-11-2009 12:44

                  האיש עשה לי טלטלה, כנותו, כאבו, משקלו... מוכר לי כל כך !
                  את הקבוצה הראשונה עזבתי לפני שנתיים מפאת הבושה, למרות שלסביבה סיפרתי שהמשתתפים משעממים אותי, הנטישה הזו עלתה לי בתוספת של כ-15 ק"ג.
                  וכך למדתי לי כי בושה היא כמו כל דבר אחר, כאשר אתה חי איתה די זמן, היא נהפכת לחלק מהריהוט!!!
                  ואני מסכימה לחלוטין עם לילך, אתה מדהים, ואשריי הקבוצה שתזכה בך גדול ככל שתהיה!
                  למרות קיפאוני הטבעי עם גברים... כה חפצה לשלוח לך חיבוק ענקי!
                  ולקינוח:
                  קיסמון אהב את גפרורית
                  אהב אותה ברטט.
                  חמד את נועם גזרתה,
                  חשב שהיא לוהטת.
                  זו גפרורית? זה כפיס שחוף,
                  ואיך תלהט פה להבה?
                  האש ניצתה- אך המקלון
                  כה דקיק , נשרף מיד בלהבה!!
                  
  • • 

    • התאפקתי

    • מאת: sariti lee
    • נשלח בתאריך: 12-11-2009 09:33

    כמה שעות טובות מאז שקראתי את דברייך כדי לא לענות לך תשובה שתייבש כל נים בגופך השמן (כמאמר דברייך).
    אילו היית משכילה להבין את מה שקראתי היית מגלה (להפתעתך) שלא באתי להפוך אדם שמן ללא ראוי. בסיפור הזה אני באה דווקא בביקורת כלפי החברה שמפלה אנשים בשל המראה שלהם / משקלם. (את הביקורת שלי כלפי אדם שמן, ויש לי מעת לעת ביקורת, אני שמה בצד כרגע).
    אבל הפולניות השתלטה עלייך. את כתבת את מה שכתבת עם חמישה (5) סימני קריאה!!!!!
    ועוד משהו:
    את לא חייבת לאהוב מאום בסיפור הזה. הוא לא נכתב בשביל שתאהבי אותו. אישה אחת, מאוד חכמה שאני מאוד מעריכה, אמרה פעם שלא משנה אם התגובה לדברייך אוהדת או לא. הייתה תגובה!
    
    ואיך לא לסיים עם המילה:
    ב ה צ ל ח ה !
    
    
    
    • • 

      • וואו!

      • מאת: beraleb
      • נשלח בתאריך: 12-11-2009 10:07
    • • 

      • ניסיתי להבין מה יש בך שמעצבן אותי!

      • מאת: beraleb
      • נשלח בתאריך: 12-11-2009 11:57

      והכל התבהר תוך שניות כאשר קראתי את תגובתך!
      יש לך נימה מעצבנת, נטולת רוך וחמימות. (מתאפקת לא למצוא נחמה בעובדה המנחמת שעונשך הוא נימתך)!
      זה התחיל במענה שלך על עוגת הגבינה, וזה נמשך לטון הרוטן ואף מאיים בתגובתך אלי ( "נמנעתי מלענות לך תשובה שתייבש כל נים בגופך השמן") אומנם גופי המשתקם עודו שמן, אך נדמה לך שיש בך יכולת לייבש משהו? ואם כן, זה מעלה את ערכך בעיני עצמך?
      קיצור, את לא נעימה לי!!!
      ודייני בך!
• • 

  • דיאטה קלאב עכשיו גם בפייסבוק. כנסו והפכו לאוהדים

  • מאת: DietaClub
  • נשלח בתאריך: 18-11-2009 09:50

  http://www.facebook.com/pages/-/180969832331
  
  
• • 

  • יחסי שנאה / אהבה (או אם תרצו נשקלת אובססיבית)

  • מאת: sariti lee
  • נשלח בתאריך: 14-11-2009 11:42

  כן כן, אני בטוחה שהנושא שבנדון כבר נדון לאין ספור אבל בכל זאת, למרות שכך, אני מעלה שוב את עניינו של זה (המשקל) לסדר היום. ולא מדובר במשקל, כלומר מסת הגוף שלנו, אלא במכשיר ההוא שמחוגיו זזים ואז קובעים את המספר המגיע לנו.
  כל פעם מחדש לעמוד עליו ולראות עד כמה בא לו להיטיב איתי. כן, מחוגיו זזים, נעים והוא כאילו מתלבט; רגע רגע אוליי כאן נעצור? לא לא, אוליי כאן? וכל העניין הרי מדובר, בכל יום, בגרמים ספורים. אז נו מה אכפת לך להיות נדיב?? כלומר אל תהיה נדיב. תהיה נחמד.
  אני יודעת שבתכנית הזו לא נשקלים. באים פעם בשבוע, עולים על המשקל ואז נחרץ דיני ונגזרת עליי אחריותי לשבוע שחלף ושבועתי לשבוע שמתחיל. אבל אני, שכבר יצרתי לי אג'נדה מכובדת וכללים נוקשים על "איך עולים על המשקל" חייבת לדעת כמה אני שוקלת בכל רגע. אז נכון שלא מתאפשר לי לבדוק מה קורה כל רגע, אבל אין בוקר שאני לא עומדת עליו. והוא (תלוי איך ישן בלילה) אומר לי מה דעתו עליי.
  האם זו רק אני? או שזה צורך של עוד רבים כמוני? האם ההתעסקות הזו היא סוג של מנגנון הגנה כזה שמעסיק את גלגלי השיניים בראש וכל הזמן חושבים על מה שמכניסים לפה?
  • • 

    • לנשקלת הסדרתית

    • מאת: AYELET KWITZEL
    • נשלח בתאריך: 14-11-2009 19:22

    אני מאמינה שיש שני סוגים של אנשים בתהליך הזה: אלו שמתרכזים בדרך (בתכנון ובעשיית התוכנית) ואלו שמתרכזים בתוצאה.
    נראה שהתוצאה, המשקל והמחוגים הנעים ימינה ושמאלה,מצליחים לטלטל אותך בכל פעם מחדש.
    
    אני באמת ובתמים מאמינה בשינוי בן לילה? באמת באמת?
    איזה שינוי את מצפה לראות?
    הלא בתוכנית שלנו יורדים בין חצי ק"ג ל- 1 ק"ג בשבוע...
    
    נסי רק לשבוע להפטר מהמאזניים הביתיים - הורידי את המשקל למחסן / מסרי אותו לחברתך / לחמותך = הוציאי אותו מהבית!
    מהרגע שהוא לא יהיה שם כדי "לחוות את דעתו עליך", תרד ממך מעמסה יומית ותוכלי להתרכז בתוכנית.
    
    המתיני למפגש השבועי בקבוצה כדי להיות מופתעת, לטובה או לרעה, תלוי מה עבר עליך בשבוע החול. אפשרי לעצמך להיות מופתעת.
    
    עשי טובה לעצמך - רדי מהמשקל. תרתי משמע. אחרי ימי הגמילה הראשונים, תרגישי הרבה יותר טוב.
    אגב, ה"תרגילים בהתאפקות" אותם הזכרתי לפני כמה ימים נכונים גם לעניין השקילה היומית.
    
    בהצלחה!
    איילת
    • • 

      • אנשים מהסוג השלישי

      • מאת: sariti lee
      • נשלח בתאריך: 15-11-2009 11:01

      כאלו שגם מתרכזים בדרך ובתכנית ולתוצאה יש משמעות מאוד חזקה כמשוב על הדרך / תהליך.
      - לטלטל אותי? כן בעיקר כזה שמאלה.
      - לא. אני לא מאמינה שהשינוי הוא בלילה.
      - את השינוי אני כבר רואה. אני שומרת עליו בקנאות. (לפחות משתדלת ועושה את כל המאמצים)
      - אין סיכוי. לא מוציאה אותו מהבית. אפילו לא מזיזה אותו מהמקום בו הוא עומד. (חמותי? )
      
      את יודעת, כל אחד עם השנים מוצא לעצמו עוגנים שונים בתכנית. הם יכולים להיות שונים ומגוונים. אני? יש לי כמה עוגנים. יש מי שירים גבה ויתהה "אילו מן עוגנים אלו?" אבל לי הם עוגנים טובים. וזה מה שחשוב.
      
      בהצלחה.
      • • 

        • ניסיתי להציג לך דרך אחרת. לא הצלחתי. בהצלחה!

        • מאת: AYELET KWITZEL
        • נשלח בתאריך: 16-11-2009 16:53
• • 

  • עוצמתה של הקבוצה

  • מאת: beraleb
  • נשלח בתאריך: 16-11-2009 13:25

  לאחרונה מצאתי את כל הנסיבות המקלות כדי להצדיק את העדרותי מהקבוצה (פעם אחת זה היה אף בגין החשש מהמפגש עם המשקל).
  חלפו 5 שבועות במהלכם התרתי לעצמי הקלות רבות עד כי הבנתי שאם אני לא עטה לקבוצתי, אני נכנעת לתאוותי הנודעת לפחמימה המנחמת.
  בחששות ענקיים שבתי לפני שבועיים, תחושה פילית (הכבדות הזו שרק פילוניות מכירות) עטפה את כולי ואם עליתי רק מאה גרם במהלך חמשת השבועות זה בגין גלוני זיעת הפחד שנזלו מגופי הבשרני.
  את שאגות השמחה שמעו עד לרחוב ממול... רק מאה גרם איזה יופי... אך אט אט חדרה לעולמי ההכרה כי אומנם העליה הייתה מינורית אך מה עם הירידה שפוספסה במהלך חמשת השבועות?????
  חלפו שבועיים כבר 1.5 ק"ג נוספים נעלמו מעולמי (כן ירבו... אמן!) ויותר ויותר מתבהרת חיוניותה של הקבוצה בעולמי המצטמק!!!
  אהבתיך קבוצתי!!!!
  • • 

    • היי מיכל

    • מאת: AYELET KWITZEL
    • נשלח בתאריך: 16-11-2009 16:51

    נעים לקרוא אותך שוב בפורום.
    מסכימה ומתחברת לכל מילה שכתבת - אכן, אין כמו הקבוצה, חמימותה והשלווה שהיא מעניקה בתהליך הלא פשוט הזה.
    חזקי ואמצי.
    איילת
• • 

  • עוגת גבינה

  • מאת: thkh5
  • נשלח בתאריך: 10-11-2009 12:34

  שלום,
  שמי אילי ואני חדשה בפורום וגם חדשה בתוכנית.
  באתר המתכונים ראיתי מתכון לעוגת גבינה כאשר מנה נחשבת לחלבון.
  הבנתי שניתן להחליף את מנת החלבון החלבי יוגורט/גבינה וכו', במנה של עוגת גבינה - הבנתי נכון? (אני עדיין מעכלת את התכונית....)
  כמו כן הורדתי מהאתר טבלת רישום - תפריט א' (1200 ק"ל) ואת התפריט השבועי של שלב א.
  שאלתי היא:
  בתפריט היומי בארוחת הצהריים מופיע "קערת סלט ירוקת" ואילו בטבלת הרישום אין סימון לקערית זו...
  מה הנכון?
  לתשובתכם אודה
  אילי
  בתפר
  בטבלת הרישום בארוחת הצהריים אין רישום של סלט ירקות
  • • 

    • ברוכה הבאה

    • מאת: dana
    • נשלח בתאריך: 10-11-2009 12:54

    הבנת נכון מאד. בכל מקום שרשומה לך מנת חלבון חלבי, את יכולה להחליף שווה ערך.
    (אותו כנ"ל גם לגבי פחמימות, בשר, פירות...)
    לגבי תפריט א', נכון מאד שיש קערת יסלט רקות.
    עלי והצליחי
  • • 

    • את יודעת מה הבעיה שלי עם מה שכתבת???

    • מאת: sariti lee
    • נשלח בתאריך: 10-11-2009 19:37

    "עוגת גבינה". את חדשה בתכנית. וכבר על ההתחלה "עוגת גבינה"?? כרגע "עוגת גבינה" לא צריכה להיות בכלל בלקסיקון שלך אפילו אם היא מוגדרת כמנת חלבון.
    תתאפסי על התכנית, תתאפסי על הדרך. אם בא לך "עוגת גבינה" לכי עליה במנה המותרת. אל תחפשי את הפירצה בתכנית. לכי "בלאנקו" על עיוור. לפחות בהתחלה. אל תחפשי הרפתקאות. יכול להיות שאני טועה אבל מאוד מאוד חשוב להיות ישרים עם התכנית ולנטרל כל מכשול שעלול להביא לנפילה אחרת לא רואים תוצאות שמאוד מאוד רוצים לראות בתחילת הדרך וזה מתסכל ומעורר מחשבות כמו: "למה באתי לפה בכלל". חכי. סבלנות. לכי על "עוגת גבינה" אחרי תקופה מסויימת. כשיגיע לך. תחליטי את מתי. תציבי את את הגבול.
    ב ה צ ל ח ה.
    • • 

      • עוגת גבינה

      • מאת: thkh5
      • נשלח בתאריך: 11-11-2009 08:36

      אני שמחה לשמוע הערות/הארות כיוון שכפי שאמרתי אני חדשה בתוכנית ואני מנסה ללמוד אותה.
      לפי הבנתי עוגת הגבינה (שהמתכון שלה נלקח מהאתר) לא יכולה לגרום לנפילה, כי היא במסגרת התכנית. מנה של עוגה = מנת חלבון, אז בעצם למה לא?
      אשמח לשמוע נימוקים מנסיונך....
      • • 

        • כי....

        • מאת: sariti lee
        • נשלח בתאריך: 11-11-2009 10:18

        עוגת גבינה זה הרבה יותר 'סקסי' מסלט חסה למשל... ואיתה גם מתחשק לשבת לבלות קצת יותר מאשר עם איזה סלט כרוב...
        וגם אם המתכון שלה לקוח מהתכנית והיא מופיעה כמנת חלבון, עדיין, הסיכויים להישאר איתה בגבולות התכנית קשה יותר ועוד בהתחלה.
        כשמכינים את הדבר הזה זה בד"כ משהו עגול או מלבני. איפה מתחילה מנת חלבון ואיפה היא מסתיימת?
        אבל לכי על זה. אם כל כך בא לך....
        בהצלחה.
        (שיואו... רק מלכתוב על זה יש לי פארנויה מקלוריות)
        • • 

          • עוגת גבינה

          • מאת: thkh5
          • נשלח בתאריך: 11-11-2009 13:20

          יש צדק בדברייך לגבי סקסיות של המנה, אך זה גם תלוי באופי, אם אני אופה את העוגה, בתבנית עגולה, מסמנת את הפרוסות בהתאם למתכון, אין שום סיבה שאחרוג...שוב זה תלוי באופי.
          בכל אופן אני מודה לך על הערתך.
          יום טוב
          • • 

            • דווקא נראה לי

            • מאת: LilachM
            • נשלח בתאריך: 12-11-2009 12:00

            שהרבה יותר פשוט לשלוט בכמויות כשאת חדשה, מלאת מוטיבציה ומאוהבת קשות בתוכנית.
            קשה יותר אח"כ...
            אז לדעתי - כל עוד את מסוגלת לאכול במידה..תהני.
            זכרי רק שעלולים להיות ימים שיהיה לך יותר קשה לשלוט בכך.
            • • 

              • עוגת גבינה

              • מאת: thkh5
              • נשלח בתאריך: 12-11-2009 18:34

              את כל כך צודקת...אני ממש מאוהבת בתוכנית, היא כל כך טובה לי, אני ממש צייתנית....מקווה שזה לא יעבור.
              אני מתארת לי שיבואו ימים קשים, גם שמעתי על כך בקבוצה שזה לא כל כך קל בהמשך...אבל אני בגישה שכמו שיש אחרות שמצליחות לעבור את הימים הקשים - אז למה לא אני?
              אני בהחלט אכין לי את העוגה, ובמקום חלבון בארוחת ביניים אתענג לי על פרוסת עוגה.
              תודה לך על העידוד.
• • 

  • חדשה כאן

  • מאת: ronilahav
  • נשלח בתאריך: 09-11-2009 18:57

  זו הפעם נראשונה שאני מעזה להכנס.... זה נראה לי בהתחלה די משעמם להכנס לפורום של דיאטה .... אבל מהר מאוד הבנתי שאין ברירה זקוקה לעידוד ותמיכה.... אז אני מודה .... ואני פה.
  • • 

    • בהצלחה רוני להב

    • מאת: limorg
    • נשלח בתאריך: 09-11-2009 23:12

    מבטיחה לעזור כמיטב יכולתי
  • • 

    • שמחה שהעזת להכנס...

    • מאת: AYELET KWITZEL
    • נשלח בתאריך: 10-11-2009 09:17

    נשמח לעמוד לרשותך בכל זמן ובכל בעיה.
    
    בהצלחה - איילת
  • • 

    • גמני כאן בשביל לעזור

    • מאת: dana
    • נשלח בתאריך: 10-11-2009 12:54
  • • 

    • שיהיה לך בהצלחה

    • מאת: sariti lee
    • נשלח בתאריך: 12-11-2009 17:02

    כולנו כאן זקוקים לעידוד ותמיכה.
    את במקום הנכון.